אוק 10 2011

מסוגלים לפתוח את הלב ולהרגיש שמחה באמת?

מאת: בשעה 9:15 pm נושאים: נוכחות בכאן ועכשיו

חג סוכות בפתח. חג הסוכות נקרא גם זמן שמחתנו. לכן בחרתי להקדיש את הפוסט השבועי ליכולת שלנו לשמוח.

האם אתם מסוגלים באמת ובתמים לשמוח? האם אתם מסוגלים לחוש את השמחה שלכם בלב? האם אתם יכולים לשמוח מעצם הקיום שלכם? האם אתם צריכים טריגרים חיצוניים כמו יין ומוזיקה כדי לעזור לכם להתחבר לתדר של שמחה?

שמחה אמיתית נובעת מהלב. ומורגשת בלב. משם היא נובעת הלאה לשאר חלקי הגוף. על מנת לחוות את השמחה אני חייב להיות מחובר למהות שלי. אני חייב להיות מחובר ללב שלי ולרגשות שלי. בדרך כלל, מה שמפריע לי לחוות שמחה, זאת ההישרדות. ככל שאני חש יותר הישרדותי אני פחות יכול לחוות את השמחה.

כל עוד שברמה מסוימת אני חש איום על הקיום שלי אני לא אוכל לחוות שמחה לאורך זמן. בין אם האיום הזה הוא איום קיומי ובין אם זהו איום חברתי. (בו לדג' אני לא חש שייכות לסביבה שלי. לא חש מקובל וכד') כיוון שבמצב זה אני לא נמצא בקשר רציף עם הלב שלי. אני נמצא בהתגוננות. אני לא מסוגל לפתוח את הלב שלי ולהתחבר אליו באופן מלא. ככל שחוויית ההישרדות שלי גדולה יותר יכולת השמחה שלי גם באופן נקודתי קטנה.

בשביל להגיע לחווייה של שמחה לאורך זמן אני חייב לדאוג שכל הרגשות ההישרדותיים שלי באו על מקומם. אני חייב לדאוג לרוקן את תת המודע שלי מסודות ומפחדים שדחקתי בו בילדותי. ריקון תת המודע הכרחי על מנת להתחבר חזרה למהות שלי ועל מנת לנטרל את האיומים ההישרדותיים שאני חווה.

לשמחה נקודתית ניתן להגיע במספר אופנים.

אופן אחד הוא דרך הביטוי. להתחבר ללב דרך הביטוי החיצוני של השמחה. לדוגמא דרך מוזיקה וריקוד – למצוא מקום אינטימי, בו אני לא חושש שיראו אותי ולשים מוזיקה שאני מאד אוהב ולהתחיל לנוע. לתת לגוף להניע אותי בקצב המוזיקה. לעצום עיניים, להתרכז במוזיקה ולהתמסר אליה. לשחרר את המחשבות ששופטות את התנועה שלי ופשוט ליהנות. כאשר אני מפסיק להשקיע מאמץ בתנועה ואני משחרר את הגוף לנוע בדרך שהוא רוצה, אז אני יכול להתחבר ללב שלי ולתחושות שעולות לי במהלך ההתנסות ואני יכול לאפשר לעצמי להתמלא בשמחה.

דרך נוספת שדרכה ניתן להגיע לשמחה היא דרך נתינה לאחרים. לתת לאחרים שצריכים את הנתינה שלי וכאשר אני רואה את האושר שהסבתי להם אני יכול להדבק בשמחה שלהם.

אך כמובן שכל הדרכים האלה הם דרכים ארעיות. לחוויה מתמשכת של שמחה אין מנוס מללמוד לפתוח את הלב, להתחבר ללב ולרגעי ההווה שלנו. וזה שווה כבר פוסט נפרד. אך בקצרה, הדרך לעשות זאת היא באמצעות תהליך של ריקון הרגשות המודחקים שלנו מהתת מודע ושחרורם. רק כאשר אנחנו מתחילים לחשוף את הכאב הפנימי שלנו אנו מסוגלים באמת לחוות את השמחה בצורה מלאה.

אבל עד אז, תמיד אפשר להתמקד בטוב. להתחבר ולעשות דברים שאנחנו אוהבים. אבל הכי חשוב – לדבר על מה שאנחנו מרגישים.

אז שיהיה חג באמת שמח.

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “מסוגלים לפתוח את הלב ולהרגיש שמחה באמת?”

  1. shiraבתאריך 11 אוק 2011 בשעה 12:24 am

    מה שבטוח שזה לא פשוט :)

    [Reply]

    חני Reply:

    לא פשוט זה אומר שזה לא חלק מהאוטומט הרגיל שלנו. וזה כבר טוב…

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *