דצמ 25 2011

תודה, תודה, תודה!!!

מאת: בשעה 12:01 pm נושאים: נוכחות בכאן ועכשיו,תדמית ומהות

יש רגעים כאלה שנראה לנו שהכל אפור. שהעולם הוא מקום חשוך ורע ושהבחירה הטובה ביותר שלנו תהיה להצליח לשרוד בלי להתלונן יותר מידי.

חנוכה, הוא הזדמנות בשבילנו להתבונן קצת על החיים שלנו. על הדרך שבו אנחנו חווים את החיים שלנו ועל מקום ההודיה והכרת התודה בחיים שלנו.

כשאדם מסוגל להודות על מציאות חייו הוא שם את עצמו בפרופורציות. הוא יכול להיות הוא ללא תוספות מיותרות של תדמית וגאווה.

מה זאת אומרת?

ככל שבילדות המוקדמת שלנו, הדימוי העצמי שלנו היה נמוך יותר ומעורער יותר. כך, כאשר אנחנו מתבגרים אנחנו מנסים לאזן את עצמנו עם חשיבות עצמית עודפת. כגודל חוסר הביטחון הפנימי שלי גודל המעטה של החשיבות העצמית שאני שם על עצמי. החשיבות העצמית, היא מעין ביטחון בשבילי שהחברה לא תדחה אותי. אלא להיפך, תצטרך אותי.

אם אני מקבל ביטחון מעצם זה שמסתכלים עלי, מעצם זה שמתפעלים ממני, שמתלהבים ממני. מעצם זה שאני מישהו או משהו מיוחד – אני בעצם מחפש חשיבות יתר. להיות יותר מהסטנדרט, יותר מהרגיל. להיות נחשב יותר מהסביבה. בעצם, בתוך תוכי יש לי דימוי עצמי נמוך ואני לא מרגיש בעל ערך. אני כל הזמן צריך את המשוב החברתי על מנת לשמר את החשיבות העצמית שלי – ובעצם הופך לעבד של הסביבה.

ככל שהסביבה יותר מעריכה אותי, הפחד שיגלו את הדימוי העצמי האמיתי שלי הולך וגדל ולאט לאט אני עוטף את עצמי בגאווה. אני ממליך את עצמי למלך בממלכה של עצמי ולא מאפשר לאף אחד לחדור אלי על מנת שהסוד לגבי מה אני באמת מרגיש כלפי עצמי לא יתגלה.

במצב כזה שאני לא מסוגל להכניס אף אחד לעולם הפנימי שלי – אני חש מאד מאד בודד. אין לי את עצמי ואין לי אפשרות אמיתית לאינטימיות עם מישהו אחר. אני בעצם, חי בסוד ובפחד מתמיד שהסוד יתגלה ואז החברה כבר לא תרצה אותי.

ואיך זה קשור להודיה? כאשר אני פוחד להיות אני עקב פחדים וסודות – אני בורח מעולם החוויה והרגש לשכלתנות יתר. אני חי בשכל.

הבעיה עם השכל שהוא נע באופן מתמיד בין העבר לעתיד. הוא אינו נמצא בהווה. בהווה קיימת חוויית החיים. חוויית החיים היא דרך הרגשות שקיימים רק בהווה.

הודיה אמיתית נובעת מהרגש. אני לא חושב בשכל על מה אני צריך להודות ומודה שכלית – זאת הודיה חיצונית לי. אני מרגיש וחש את הטוב שבחיים שלי ומודה דרך עולם הרגש שלי – ואז ההודיה נובעת מתוכי.

אם אני לא מסוגל לחיות בהווה. לחוות את הרגע הנוכחי, אלא באמצעות השכל בורח לעבר ולעתיד – חוץ מזה שאני לא חי את החיים וחווה בדידות קיומית, אני גם לא מסוגל להיות בחוויה של הודיה.

כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות נוכחים ברגע הזה. בהווה. ומשחררים את הגאווה שלנו, ומסכימים לקבל את זה שכל מה שקורה הוא בעצם הטוב ביותר לצמיחה שלנו. והנכון ביותר עבורנו כרגע. כן, גם אם אין לי כסף. גם אם אין לי ממערכת יחסים מספקת. גם אם אני חולה מאד או מתמודד עם קשיים אחרים. כשאנחנו מסכימים פשוט להיפתח לרגע הזה – בהווה תמיד טוב כאן. ברגע הזה, תמיד יש על מה להודות.

אז קדימה, תסכימו להתמסר. תסכימו לקבל את זה שיש תוכנית שם למעלה, שכל מהותה היא טוב אמיתי בשבילכם – וגם אם כרגע אנחנו לא רואים זאת במוחש – יש לנו המון על מה להודות.

ולגבי הדימוי העצמי הנמוך… מי שסובל מדימוי עצמי נמוך הפיתרון היעיל והקל ביותר עבורו הוא להתמקד בטוב ולהודות עליו.

תתחילו (כן, גם אני!) לחוות את החיים דרך הטוב. דרך השפע. דרך המלאות. החסר ניהל אותנו מספיק שנים. הגיע הזמן לשינוי….

אתם מוזמנים להגיב ולכתוב מהם הנקודות בחיים שלכם שאתם אסירי תודה לגביהם! (כן, גם אם לא הכל מושלם…)

חנוכה שמח ומלא בהודיה,

חני

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “תודה, תודה, תודה!!!”

  1. נדבבתאריך 25 דצמ 2011 בשעה 7:42 pm

    שלום חני, את כל כך צודקת. אני תמיד שקוע במה שרע לי ולא מתייחס לכל הטוב.
    תודה שהזכרת לי שיש לי גם טוב בחיים. אשתדל להתמקד בו.
    חנוכה שמח!
    נדב

    [Reply]

    חני Reply:

    :)

    [Reply]

  2. רינה חןבתאריך 25 דצמ 2011 בשעה 7:43 pm

    עוד פוסט מצויין שלך. כל כך כייף לקרוא אותך.
    תמשיכי בהצלחה.
    רינה

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה :)

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *