נוב 12 2011

למה אתם מכורים? לאוכל? לאינטרנט? לאלכוהול? למה???

מאת: בשעה 8:49 pm נושאים: נוכחות בכאן ועכשיו

אם אנחנו מתבוננים לעומק. בעצם מה שמניע את כולנו זה הכאב שלנו והפחד שלנו מלכאוב. אנחנו מסתובבים בעולם עם כאב רגשי מאד גדול שמודחק לתת המודע שלנו ועושים הכל על מנת להימנע מטריגרים רגשיים שיכולים לעורר אותו. אנחנו נמנעים מאינטימיות ומקרבה על מנת שלא לכאוב. אנחנו נמנעים מלהעיז לחיות את החיים שמגיעים לנו על מנת לא להיכשל ולכאוב את מה שזה עושה לנו. אנחנו נמנעים מלתת ביטוי לאני האמיתי שלנו מפחד שנאלץ להתמודד עם כאב של דחייה ולהציף את הכאב הקדום שלנו. אנחנו נמנעים מלחיות העיקר לא להתמודד עם הכאב שלנו.

האמת היא שכאב הוא חלק מהחיים שלנו. כאב הוא החוויה הראשונית שחווינו כשהגחנו לעולם. אנחנו לא באמת יכולים לחיות בלי כאב.

כאשר אנחנו פוחדים מכאב, אנחנו ממירים אותו לתסכול, כעס, תוקפנות או הרס על מנת שלא לחוות אותו. על מנת להימנע מהכאב ואז אנחנו תוקעים אותו בגוף ובלי להתכוון יוצרים לעצמנו בעיות פסיכוסומאטיות, התמכרויות או הרגלים מזיקים.

אבל, האמת היא שהדרך הנכונה ביותר היא להתחבר לכאב. לא לברוח ממנו. לדג' אם ראיתי מישהו שמאד חשוב לי וברור לי שגם הוא ראה אותי אבל התעלם ממני והמשיך בדרכו. אני חווה כאב ופגיעות. אם אני רגיל להדחיק את הכאב שלי אני ישר לעבור למחשבות של כעס – "מי הוא חושב שהוא. למה מי הוא בכלל?" או שאעבור לתוקפנות ואקלל אותו. או שאם אני רגיל להגיב בהרס אני אדליק סגריה, ארוץ למקרר או אשתה כוסית אלכוהול.

אבל אם אני מחובר לעצמי, לחלקים החלשים והפגיעים יותר בתוכי. אני פשוט אאפשר לכאב להתפשט ולהציף את חלל החזה שלי. אני אאפשר לעצמי לחוות את הכאב והעלבון שעלו בתוכי ולשהות בהם עד שיתפוגגו מעצמם.

ככל שאני יותר מתורגל בחיבור לרגשות שלי. אני מסוגל לחוות את הכאב שלי בלי להזדהות איתו. להרגיש את הכאב שעולה בי ויחד עם זאת באמצעות התודעה להבין שהכאב כשמתעלמים ממני עולה בי כתוצאה מההתעלמות שחוויתי מהקרובים שלי בילדות ושזה שאותו אדם בחר להתעלם ממני זה עסק שלו עם עצמו ולא אומר כלום לגבי הערך העצמי שלי. אני אדם שלם שמודע לחסרונות ולמעלות שלי. ומקומי בעולם מובטח ללא קשר למה שאיש זה או אחר חושב עלי.

כאשר אני מתמודד בצורה כזאת ולא בוחר להדחיק את הכאב שלי. אני לאט לאט מנטרל את ההשפעה של הכאב הלא מטופל מהילדות שלי. ואז אני חופשי להתנהל מתוך בחירה אמיתית בחיים שלי. אין הרבה גורמים חיצוניים שיכולים להפחיד אותי או לנהל אותי כיוון שאני במודע בוחר להיות בקשר עם החלקים הכואבים שבי.

לכתוב זה קל. אבל לבצע זה כבר יותר קשה כיוון שהכאב שלנו רגיל כבר להסתתר מתחת להרבה חומות הגנה. אבל אם נאפשר לעצמנו להתחבר לגוף שלנו ולרגשות שלנו. ולבדוק מה באמת אנחנו מרגישים כרגע. מה באמת אנחנו חווים כרגע. לאט לאט הכאב הפנימי שלנו יתגלה ורק יחכה לקבלה שלנו. שום דבר אחר רק שנסכים לקבל אותו. להרגיש אותו. לתת לו מקום ולאט לאט הוא יפנה את עצמו לתחושה של קבלה עצמית וחופש פנימי.

שיהיה יום נפלא ומלא בטוב,

חני

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “למה אתם מכורים? לאוכל? לאינטרנט? לאלכוהול? למה???”

  1. דרומית :)בתאריך 13 נוב 2011 בשעה 7:32 pm

    קודם כל הפוסט (למה באמת קוראים לו ככה?) נפלא.
    סופסוף הבנתי מה בין להרגיש לבין לברוח…
    מצד שני, אם נרגיש כל כאב
    פשוט נמות מהתקף לב!

    [Reply]

    חני Reply:

    היי דרומית,
    תודה.
    לא נמות כ"כ מהר מהתקף לב. התקף לב מתרחש כאשר אנחנו חוסמים את הרגשות שלנו ולא להיפך.
    הכאב שאנחנו יכולים להרגיש הוא תמיד בהקבלה לכוח הסיבולת שלנו.
    אל דאגה…

    [Reply]

  2. נטליבתאריך 13 נוב 2011 בשעה 8:46 pm

    מה זאת אומרת להתחבר לרגשות שלי? אני לא מרגישה כלום.
    תודה,
    נטלי

    [Reply]

    חני Reply:

    היי נטלי,
    אם בעבר מתישהו ניתקנו בהדרגה את הקשר עם הרגשות שלנו. אנחנו הופכים למבוגרים שלא ממש מרגישים.
    הדרך להתחבר חזרה לרגשות שלנו. (הם תמיד נשארים קיימים בתוכנו מתחת לפני השטח…)
    אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות:
    1. התחברות לגוף – לשאול את עצמנו מה עובד אצלי עכשיו בגוף? מה אני מרגישה עכשיו? לאט לאט ובהדרגה המיונמנות שלנו תגדל והקשר שלנו עם התחושות שלנו והרגשות שלנו יגדל.
    2. באמצעות ריקון תכנים מתת המודע שלנו והזרמת האנרגיה התקועה בתוכה.
    בהצלחה רבה.
    :)

    [Reply]

  3. SOSבתאריך 07 דצמ 2011 בשעה 2:34 am

    שלום, חני!
    מה הכוונה להתחבר לרגשות שלנו ? אם מישהו מרגיש כל הזמן כאב אז עדיף שיבכה כל הזמן ושיהיה מדוכא, יותר יעיל יהיה אם יתמודד עם הכאב בדרך בוגרת יותר ויבכה רק כשבאמת צריך. ומה עושים אם דברים קטנים עלולים לערער את הביטחון העצמי שלך באופן כזה המוריד משמעותית מהיעילות התפקודית היום -יומית שלך?
    לפעמים עדיף לנטרל את כל הרגשות מאשר להרגיש ולהביע רק כאב ללא שמחה כלל, כך לפחות לא סובלים.
    ברור שמלבד רגשות חיוביים עדיף לחיות בשלום גם עם רגשות שליליים אבל כשאין איזון ואין רגשות חיוביים זה בעייתי.

    מקווה לטוב , בהצלחה לכולם בדרך לחרות אמיתית והרמונית.

    תודה ויום טוב!
    SOS

    [Reply]

  4. חניבתאריך 07 דצמ 2011 בשעה 12:02 pm

    היי sos,
    שאלות טובות….
    צריך להפריד בין רגשות לתחושות. טבעם של רגשות שכאשר אנחנו נפתחים אליהם, חווים אותם באופן מלא ולא חוסמים אותם הם מתפוגגים מעצמם, משחררים ומפנים מקום בנפש לקבלה ולשלווה עמוקה.
    כאשר אתה מדבר על דיכאון, דיכאון זה לא רגש. להיפך, זה דיכוי של רגשות. כאשר אנו מדכאים רגשות מסויימים באופן רציף. לדג' את הכאב שבנו. תתעורר בנו תחושת דיכאון.
    דרך בוגרת להתמודד עם כאב היא להרגיש אותו באופן מלא ולשתף אותו. כאשר אתה מדבר מתוך הכאב. ולא מתוך הווריאציות שלו כמו – כעס/תוקפנות/זעם/הרס/שנאה/דיכאון ועו – הוא יתפוגג ויפנה מקום לאהבה.
    הבעייה היא שאנחנו מעדיפים לשקוע בתחושות של דיכאון, קורבנות, אומללות רק לא לחוות את הכאב שמסתתר תחתיהם.
    כשאנחנו חוסמים את הרגשות שלנו אנחנו חיים ללא שמחה, ללא אהבה ובבדידות מלאה. אלה החיים שאתה מאחל לעצמך? חיים של ניכור וזרות? חיים של בדידות, תחושת חוסר שייכות וסבל?
    בשביל מה הייעילות התפקודית בחיי היומיום כאשר אנחנו רק משרתים את החיים ולא חיים אותם? יעיל למה?
    אלו רק נקודות למחשבה. תעקוב אחר הדיוורים שלי – לקראת חנוכה אני ארחיב על הנושא באריכות.
    יום נפלא ומלא בטוב,
    חני.

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *