יונ 17 2012

מה לעשות אם משעמם לך?

מאת: בשעה 12:26 pm נושאים: התפתחות אישית,נוכחות בכאן ועכשיו

בין ההשלכות הבעייתיות ביותר של צורת החינוך שלנו זה השעמום וחוסר החיבור לעצמנו.

מגיל קטן, אנחנו מקבלים כל הזמן מסרים מהסביבה. מסרים שמטרתם היא אחת. לשלוט בנו. ובאדם שאנחנו אמורים להיות.

זה מתחיל בהורים, אחים וכל הסביבה הקרובה שכל הזמן שופטת את ההתנהגות שלנו. כטובה ורעה. כמתאימה ולא מתאימה. כבוגרת או לא בוגרת. זה ממשיך בגן אצל הגננת והמטפלת אבל גולת הכותרת זה בית הספר.

גם אם הצלחנו לשמור על איזושהי רוח חופשית לאחר מסלול המדריכים שעברנו. ברגע שהגענו לבית הספר. אנחנו נכנסים למכבש עצום שמטרתו היא פשוט להפוך אותנו לאנשים שעושים מה שאומרים להם. חסרי יצירתיות וסקרנות.

זה אולי נשמע איום ונורא אבל כשמסתכלים על זה לעומק זה פשוט כך.

תסתכלו על ילד בן 3. אף פעם לא משעמם לו. הוא חי את החיים במלואם. נהנה מכל רגע. חווה כל רגע. נוכח באופן מלא בהווה. מבטא את עצמו בצורה מלאה. סקרן. יצירתי. מלא שמחה ואנרגיות. בקיצור – הוא פשוט חי.

תסתכלו עם אדם בן 30 – לאן זה נעלם???? בודדים מאיתנו נשארים עם הנפש החופשית, עם הסקרנות, עם החיבור לעצמנו ועם האהבה לחיים. זה נעלם ומתמוסס מתי שהוא בדרך.

כן, כן, יש כאלה שנשארים מחוברים לעצמם. אבל זה לא בגלל. זה למרות!!!

בין הדברים שאנחנו מתהדרים בהם, זה מיומנויות הלמידה שרכשנו בבית הספר. כמובן שזה שטויות. בבית הספר אנחנו לומדים בשביל דבר אחד. לומדים בשביל לעבור את המבחן. וגם את התשובות אנחנו כותבים מתוך רצון לקלוע לדעת המורה. אנחנו בעצם לוקחים גם את החשיבה שלנו ומשעבדים אותה לדעה של מבוגרים ששולטים עלינו.

וכך מתפתח לו דור. חסר יכולת חשיבה חופשית אמיתית. חסר חיבור אמיתי לעצמו. וחסר שמחה. וזה לא שנולדנו כך. פשוט איפשהו בדרך כלאנו את הנפש שלנו והשתעבדנו לתכתיבי החברה.

לא פלא שאנחנו מעבירים את החיים שלנו בחוסר קבלה עצמית. בחוסר אהבה עצמית. במרוץ אחר סיפוקים שלא מצליחים באמת למלא אותנו. ובבדידות.

כשאנשים מגיעים אלי לייעוץ. זה תמיד יגיע בסופו של דבר בוריאציות של – "אני לא אוהב את עצמי". או ב"אני מרגיש כישלון" או ב"אין לי מושג מי אני ובמה אני טוב".

בעיות שלפני שהתקלקלנו בכלל לא נאלצנו להתמודד איתם.

אני כותבת הרבה על מה לעשות אם אתם לא אוהבים את עצמכם. ומי שבאמת רוצה ללמוד לאהוב את עצמו יכול ללחוץ כאן.

המפתח לפתור את חוסר הערך ותחושות הכישלון הוא באותו האופן של האהבה העצמית.

כאן בפוסט אני רוצה קצת להרחיב על המקום הזה שאדם בגיל 30 מוצא את עצמו עומד מול שוקת שבורה. הוא לא מכיר את עצמו באמת. לא יודע מה הוא באמת אוהב. שום דבר לא מצליח לעורר אצלו תחושת משמעות ושמחה.

והאמת, שיחד עם זה שזה נורא עצוב למצוא את עצמנו במצב כזה. זה מקסים. כיוון שראשית כל שינוי זה המודעות. ללא המודעות שום שינוי לא יכול להתרחש. וישנם אנשים שמעבירים חיים שלמים בלשרת את החיים במקום לחיות את החיים.

ההבדל בין מצב שבו אני משרת את החיים לבין מצב שבו אני חי את החיים זה הבדל של שמיים וארץ. כשאני עושה דברים בגלל שאני צריך. זה בד"כ מצב שבו אני משרת את החיים. כשאני עושה דברים בגלל שאני רוצה. זה בד"כ מצב שבו אני חי את החיים.

אבל כאן הבעיה. אם אני גדלתי בצורה כזאת שמגיל אפס רק אמרו לי מה מותר ומה אסור. מה אני יכול ומה אני לא יכול. מה אפשרי ומה לא אפשרי. מה מתאים לי לעשות ומה לא מתאים לי לעשות.  הקשר שלי עם הרצון הפנימי שלי הלך ונותק בהדרגה.

ואז כשאני כבר רוצה לעשות דברים שאני רוצה, לא תמיד אני באמת יודע מה אני רוצה.

אם יש לי תחביב ואני מתעסק בו. זה מעולה. לפחות בזמן ההתעסקות עם התחביב אני חי את החיים שלי. אני נוכח ונהנה במיוחד אם הסיפוק מההתעסקות בתחביב הזה ממשיך איתי גם מעבר לזמן הספציפי של ההתעסקות.

אבל אם תהליך "הביות" שעברתי היה כ"כ חזק. יתכן שאין לי שום תחביבים. או שגם התחביבים שלי הם פועל נגזר מהכתבות של הסביבה שלי ולא מתוך חיבור לנפש שלי.

ואז אני מוצא את עצמי מסתובב בתחושת ריקנות. בתחושת חוסר משמעות וחווה שעמום ושיממון. כמובן שאנחנו משקיעים הרבה מאמץ ואנרגיה בשביל לברוח מתחושות פנימיות אלה. אנחנו נסתובב כל היום עם אוזניות מוזיקה שיסיחו את דעתנו. נדבר הרבה. נרוץ ממקום למקום. נאכל. נצפה בסרטים. ננקה את הבית. נתעסק בדברים לא חשובים. העיקר לא לעצור ולראות מה באמת מתרחש בתוך הנפש שלנו פנימה.

תעצרו רגע תשאלו את עצמכם בכנות. מה הייתם עושים אם היו לוקחים אתכם לחודש שלם ושמים אתכם בדירה אחרת ללא האנשים שאתם מכירים. כיצד הייתם מעבירים את זמנכם חודש שלם לבד? במה הייתם מתעסקים? כיצד הייתם מרגישים? איך הייתם מסתדרים עם עודף הזמן הפנוי שלכם?

בקורס וידיאו החינמי שלי "האומץ לחיות". אני מרחיבה הרבה בנושא. דרך התרגילים אתם יכולים לחבור חזרה לדברים שאתם אוהבים. ואם אתם רוצים לקחת את ההתפתחות האישית שלכם צעד קדימה אתם יכולים לעשות זאת באמצעות הערכה המלאה.

כאן אני אביא לכם רק טיפ קטן. והוא מחולק ל2.

דבר ראשון – תפסיקו להשקיע אנרגיה בלברוח מהשעמום שלכם. ובלברוח מעצמכם. תאפשרו לעצמכם להשתעמם. תאפשרו לעצמכם להיות בחוסר עשייה ובחוסר ידיעה.

והחלק השני הוא – תנסו להיזכר בדברים שעשיתם בילדותכם ונהניתם לעשותם. אם אתם מצליחים להיזכר. מצוין. לכו ותכניסו פעולות יזומות מדברים אלה לחייכם כיום.

אם לא הצלחתם להיזכר – אז פשוט תכתבו לעצמכם רשימה של תחומי עניין. ותתנסו בהם. גם אם כרגע אינכם חווים משיכה מיוחדת לכלום. לאט לאט זה יגיע. זה יכול להיות שחיה. התעסקות עם בע"ח. טיולים אתגריים. שירה. ריקוד. ציור. כתיבה. מדע. נגרות וכל תחום שקורץ לכם.

אז לא. אני לא אומרת שהתעסקות בתחביבים והכנסת "רוצה" לחיים שלכם. תפתור את כל תחושת חוסר המשמעות שלכם או את השעמום הפנימי שלכם. אני גם לא אומרת שזה ישים קץ לסבל שלכם.

אבל בפרוש זה ייתן לכם עוד סיפוק. זה יאפשר לכם ללמוד להביע את עצמכם ולמצוא דרך להיות חלק מהחיים ולהפסיק רק לתת להם לעבור לידכם. ואולי אפילו לאט לאט זה ימלא אתכם ברגעים של שמחה, סיפוק והנאה.

ככל שתעשו יותר דברים שאתם אוהבים. ככל שתאזנו יותר את החיים שלכם בין הרצונות שלכם לבין הצריך בחייכם. השלום הפנימי בתוככם יגדל והנפש שלכם תהפוך לעשירה יותר והדרך תהפוך לבהירה יותר.

תזכרו, החיים שלכם הם לא יעד אלא מסע. צאו בחיפוש אחרי הקול הייחודי שלכם. אחרי האמירה הייחודית שלכם. לא סתם הגעתם לעולם. ככל שתתחברו יותר לעצמכם. ככל שתקבלו יותר את עצמכם. ככל שתאפשרו יותר לאני הפנימי שלכם להתבטא ביותר ביטחון – הסיבה להימצאותכם כאן בעולם תתגלה אליכם ביותר בהירות והמשמעות הפנימית לקיומכם תתגלה לכם.

רק טוב,

חני

נ.ב. רגע לפני שאני מזמינה אתכם להגיב, לשתף וללחוץ לייק :) חשוב שתשימו לב שיותר מידי זה כמו פחות מידי. לחיות את החיים רק מתוך מה שאני רוצה ללא מחויבות ולקיחת אחריות. מייצרת בנפש את אותה תחושת חוסר משמעות, שעמום וריקנות.

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “מה לעשות אם משעמם לך?”

  1. שולמיתבתאריך 17 יונ 2012 בשעה 3:19 pm

    חני!
    כמו תמיד את כותבת מדהים וכ"כ צודקת!

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה שולמית!
    :)

    [Reply]

  2. דרומיתבתאריך 17 יונ 2012 בשעה 5:39 pm

    חז"ל טוענים ש"השיעמום מביא לידי בטלה והבטלה מביאה לידי חטא"…. (או הפוך, לא זוכרת. בכל מקרה השיעמום לא מומלץ…)

    [Reply]

  3. תלמידהבתאריך 17 יונ 2012 בשעה 6:15 pm

    מאוד יפה ונכון…
    את מתארת מצב כל כך מצוי, ומציעה פתרונות כה הגיוניים.
    ננסה, בעזרת השם…

    [Reply]

  4. אושרתבתאריך 18 יונ 2012 בשעה 8:36 am

    את גדולה! ברוך ה

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *