יול 22 2015

שוברים שתיקה!

יש 2 נושאים שהבטחתי לעצמי לכתוב עליהם לפני שאני נוסעת והראשון מביניהם הוא: מיניות.

"הכוח המיני היא הכוח היצירתי בכל רמה שהיא של קיום. ברמות הגבוהות ביותר, אותו כוח מיני יוצר חיים רוחניים, רעיונות רוחניים ומושגים ועקרונות רוחניים. במישורים הנמוכים, הכוח המיני הטהור והבלתי רוחני… מתבטא כדחף הרבייה." (אווה פיירוקס)

חלקנו מאמינים בטעות שמין זה חטא.

יצר המין קיים בתוכנו. הוא מופיע בנו כבר בעודנו תינוקות. ככל שהיצור מפותח פחות, כך המיניות שלו מופרדת יותר מאהבה ולכן היא אנוכית יותר.

בתחילה היצר המיני יבוא לידי ביטוי בצורה אנוכית לגמרי. רק אם וכאשר האישיות כולה תגדל ותתפתח ותתבגר מבחינה רגשית ונפשית אז יהפוך המין להיות מחובר באהבה.

בגלל האמונה שמין זה חטא או מכל סיבה אחרת – רובינו משאירים את המיניות שלנו במחבוא. בסתר. אנחנו לא מדברים עליה. לא מודים בתשוקות שלנו. מתכחשים למיניות שלנו ונאבקים בה. וזה מה שגורם לכך שאצל מבוגרים רבים מידי המין נשאר ילדותי ומופרד מאהבה. מה שמביא לפחדים, לחוסר שליטה, לכפייתיות, אשמה, בושה, אובססיות, ייסורי מצפון, סטיות ומרעין בישין נוספים.

כמו שכתבתי, האנרגיה המינית היא מולדת. היא מחפשת את הביטוי שלה באופנים שונים. ככל שיש לנו איתה יותר קונפליקטים ואנחנו מנסים להעלים אותה, אנחנו דוחפים אותה פנימה ומחביאים אותה. ככל שאנחנו מחביאים אותה ומתכחשים לה, אנחנו מדכאים את יצר החיים שלנו. אנחנו הופכים להיות אנשים אנמיים חסרי חיבור ותשוקה לעצמנו, לסובבים אותנו ולחיים. פתאום אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים ומה מסעיר אותנו. שום דבר לא נוגע בנו…

חלק מאיתנו שלא מצליח להדחיק את היצר המיני שלו – מפצל את עצמו בעקבות הקונפליקט והאיום של החטא. מה זאת אומרת? זאת אומרת שאנחנו הופכים להיות 2 אנשים שונים. הבן אדם הרוחני והטוב. והבן אדם היצרי והרע. שאין ביניהם קשר אמיתי של ממש. הרוחני לא מצליח להשפיע על היצרי. והיצרי לא על הרוחני. מה שמביא להרבה קונפליקטים פנימיים. אנחנו הופכים להיות אנשי יום ואנשי לילה. כשמידי פעם אנחנו מתנהלים וחיים בצורה שלא הולמת את הערכים שלנו ובצורה שלא היינו רוצים להנחיל לילדים שלנו. רק מה? זה פשוט גדול עלינו…

הדרך היחידה שבה באמת אפשר להשפיע על האנרגיה המינית היא באמצעות זיכוך שלה. באמצעות חיבור של האנרגיה המינית ללב. חיבור לאהבה.

ואת זה אי אפשר לעשות באמצעות השתקה. התכחשות ופחדים.

גם הנטייה לחשוב שמין בפני עצמו הוא חופש אינה מוצדקת. ההחפצה של נשים בתקופה שלנו מראה שמשהו היה חסר במהפכה המינית.

חשוב – אני לא קוראת כאן לחופש ופורקן מיני! אני גם לא קוראת כאן להוללות. לקחת את האנרגיה המינית ולתת לה לבוא לידי ביטוי ללא אהבה, בעיניי זה בזבוז אמיתי. ובסופו של דבר חוץ מריגוש זה לא באמת יספק לנו דבר.

– – –

בערך פעם בשבוע אני מקבלת טלפון מגבר או אישה שזקוקים לעזרה. לרוב זה הולך ככה: "יש לי הכל. עבודה טובה. משפחה טובה. בן/בת זוג מדהימים אבל משהו חסר. לא טוב לי."

אני מתחילה לגשש בעדינות ואז מגיעה לשאול על הסיפוק המיני.

כאן זה בדרך כלל זה יתחלק לגברים ונשים.

הגברים יאמרו שהם לא מסופקים מינית. מסיבות כאלה ואחרות. יתכן וזה מינון יחסי המין שלא משביע את רצונם. יתכן שהם לא נמשכים לבת הזוג שלהם. יתכן שהם מכורים לאוננות או לפורנוגרפיה. יתכן ויש להם בעיות בתפקוד המיני – לא משנה מה הסיבה. הם מודעים לחוסר הסיפוק שלהם ומרגישים אותו כל הזמן ברקע.

הנשים בדרך כלל תאמרנה שהן בסדר. לא תמיד הן יודעות מה מפריע להם אבל עם קצת חפירה נגיע לעולם הרגשי – משהו באהבה חסר. הן מרגישות שבן הזוג שלהם נזכר בהם כמעט רק כשהוא רוצה לשכב איתן. שהקשר שלהם חסר רגשות וקירבה אמיתיים.

כמובן שיש יוצאי דופן. אבל אלו המצבים הרווחים.

הבעיה שלנו עם המין לא נגמרת רק במין. היא מתרחבת גם ליחס שלנו לגוף. ליכולת שלנו ליהנות. ליכולת שלנו להודות ולהראות שאנחנו נהנים. ליכולת להתמסר ועוד ועוד.

האמת, שהקונפליקט סביב המין קיים בכל החברות. השבוע פגשתי חברה חילונית, סיפרתי לה על הקורס 'מיניות פשוטה' – לחבר בין המין לאהבה והיא החליטה להירשם אליו. אמרתי לה שאני אשים לה קישור על קיר הפייסבוק שלה. והיא לא הסכימה בשום פנים ואופן ואמרה לי יש לי תדמית של אשה מכובדת! כאילו נשים מכובדות לא מודות בכך שהם יצורים מיניים.

אבל הקונפליקט האמיתי סביב המין קיים בעיקר בחברה הדתית. שם כבר ממש לא מדברים על זה. לא רק שאנחנו לא מודים בכך שאנחנו יצורים מיניים אנחנו ממש מתכחשים לכך. מגיעים אלי מטופלים שהיו כבר בטיפול ארוך בלי שאי פעם נגעו בכל התחום המיני.

כשמחנכים לכך שהגוף טמא, יוצרים בעיה מאד גדולה אצל האדם. כשמכניסים הפחדות בכל הקשור לצניעות ול'הוללות' חונקים ומסרסים את המיניות. במקום לעדן אותה – מכניסים בה פחדים.

כשמענישים ילדים על שהם חוקרים את הגוף שלהם, מכניסים בהם אשמה, בושה וסלידה עצמית.

כשהחינוך הוא בכפייה – יוצרים בעיה מאד קשה שבאה בעיקר לידי ביטוי במיניות ילדותית ואנוכית אצל גברים ובחוסר עניין וחיבור מיני אצל נשים.

כשמוסיפים לזה את זה שחלק גדול מהציבור הדתי והחרדי בוחרים את בן/בת הזוג שלהם ללא משיכה מינית הבעייתיות חוגגת.

זה לא שאני אומרת שאצל כל הדתיים זה ככה. בדיוק כמו שאני לא אומרת שכל החברה החילונית חפה מכל זה. לכולנו יש בעיות. ותכלס', לרוב הבעיות גם יש פתרונות. הבעיה היא שלרוב אין לנו לגיטימציה אישית וחברתית לדבר על הנושא הזה כך אנחנו נשארים קבורים עם הבעיה שלנו לנצח. וטבעם של בעיות לא מטופלות, לתפוח למימדים מפלצתיים. והכאב והסבל חוגגים.

[בשביל הפרוטוקול שימו לב- אני גם לא אומרת שכל חינוך לפרישות ולצניעות מחייב בהכרח בעיה מינית עתידית. השאלה היא מה ואיך אנחנו עושים את זה וכמה אנחנו כהורים וכדמויות מחנכות התמודדנו בעצמנו עם השדים והפחדים האישיים שלנו.]

עכשיו, אם גם אתם יודעים שמותר לכם לחוות זרימה מינית טבעית ומלאת תשוקה בניכם לבין בת/בן הזוג שלכם. זרימה מינית שמחוברת לקשר רגשי אוהב ופתוח נטול פחדים, משחקי כוח, דעות קדומות, מטענים נסתרים של כעס וטענות. ולהתחבר ללא תחושת ניצול או קיפוח עם רצון כן לתת ולקבל.

אם גם אתכם מלווה הכמיהה לחיבור מיני אוהב, מלא תשוקה והתמסרות ויש בכם געגוע לחיבור פנימי, קרוב ואינטימי שמשלב אהבה.

אתם מוזמנים להצטרף אל אילן ארבל ואלי לקורס 'מיניות פשוטה' – לחבר את המין לאהבה.

הקורס המלא הוא בתשלום, אל שיעור המבוא ניתן להצטרף בחינם אך יש להירשם מראש.

שיעור המבוא יערך ביום שלישי ה28.7.15 יב' אב בשעה 20:30

להצטרפות מלאו כאן את פרטיכם:

במהלך הקורס נדבר על האנרגיה המינית שבתוכנו, עוצמות פנימיות, כוח החיים וכמובן יחסי מין ואינטימיות.

אנחנו נדבר על האנרגיה הזכרית והנקבית ואיך אפשר ליצור הרמוניה ביניהן.

נכיר את מבנה היחסים שבין גברים לנשים וכיצד הם באים לידי ביטוי במעשה האהבה.

נדבר על מה שלא זורם כל כך טוב בחיינו המיניים ועל מה שגורם לכך.

נשמע על הקשיים שחווים המשתתפים בחייהם הפרטיים (בדיסקרטיות מוחלטת) ונייעץ בפשטות ובכנות.

והכי חשוב, נסיר (ולו למעט זמן) את מעטה השקט וההשתקה מחולל הפחדים והאשמה מעל יחסי המין שלנו ונדבר על הנאה במעשה האהבה.

שעור מבוא:

בשיעור המבוא נציג את הצפוי להתרחש בקורס.

נדבר על הבעיות הנפוצות שעולות בחיי המין היומיומיים של זוגות מתוך סיפורים שעולים בקליניקה.

נתייחס לנושאים כגון: תפקוד מיני, חשק/חוסר חשק מיני, תשוקה, יצרים ועוד.

נדבר על הקשר בין אהבה ומין.

שעור ראשון:

אמונות – תפיסות מושרשות וחינוך בנוגע למיניות, יחסים ויחסי מין.

דימוי הגוף – יחסים עם אברי הגוף בכלל ואברי המין בפרט.

מכבסת המילים והמחשבות – שמות שאנחנו נותנים ליחסי המין ולאברי המין.

אנרגיה זכרית ונקבית והשילוב ביניהן ביחסי מין.

שעור שני:

פנטזיה מול מציאות – ציפיות ואכזבות ביחסי מין.

העדפות, תשוקות ורצונות – האם מותר להודות ולבקש.

לעשות אהבה – איך זה צריך באמת להראות.

ערום וארוטיקה – חושך ואור בחדר המיטות.

שעור שלישי:

הרגלים, שחיקה ושעמום ביחסי מין.

בושה, אשמה, טהרה וטומאה – התחושות המלוות את יחסי האהבה.

הבדלים ברצונות ובצרכים בין הגבר לאישה.

סיפורים על יחסי אהבה ומין מהקליניקה.

אז אם אתם חווים בעיה בחיבור בין המין לאהבה במערכת היחסים שלכם.

אם אתה לא נמשך לבת הזוג שלך/ בת הזוג שלך לא רוצה במינון שאתה רוצה/אתה סובל מאין אונות או משפיכה מוקדמת/אתה צופה בפורנו או מאונן כפייתי ורוצה להיגמל מזה

אם את נגעלת או מתביישת בגוף שלך או של בן הזוג שלך/מין לא מדבר אליך/את לא נהנית מיחסי מין/מרגישה שבעלך לא חושק בך

אם יש לכם כאב בתחום המיניות והאהבה ויש לכם שאלות שאין לכם את מי לשאול

וגם אם הכל מצויין ואתם רוצים ללמוד להעמיק את החיבור בין המין לאהבה בחייכם

נשמח שתצטרפו אלינו.

לכולנו מותר לחוות את החיים עד הסוף, להרגיש את אנרגיית החיים והמין זורמת בצורה חופשית בתוכנו, להרגיש תשוקה ומשיכה מינית לבן או בת הזוג שלנו ולהגביר את עוצמת התשוקה ואת החופש לבטא אותה בחיינו.

לכולנו מותר להגיע לאחדות של אהבה שכוללת את הלב והמין גם יחד. לחיבור אמיתי וקרוב של 2 נשמות שמתמזגות לאחד.

הרבה אהבה וטוב,

חני

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “שוברים שתיקה!”

  1. חבתאריך 23 יול 2015 בשעה 5:22 pm

    שלום לך חני,
    חז"ל אמרו מכל אדם אפשר ללמוד משהו, זוהי נקודת מבט קצת אחרת על הנושא של אהבה מיניות וזוגיות,
    חשבתי על כמה דברים מענינים שיכולים לעניין אותך, זו הסתכלות קצת שונה על כל הנושא הזה, אולי קצת ארוך אבל כאשת מקצוע שמתעסקת בזוגיות אני בטוחה שתימצאי עניין בדברים הבאים ואולי אפילו תירצי לשלב אותם בחומר שאת מעבירה,
    ובכן, כשאחוזי הגירושים כבר ממזמן נסקו לגבהים השאלה היא למה זה קורה? איך זה שפעם לפני התפרצות הטכנולוגיה זוגות הצליחו להחזיק מעמד יחד ארבעים חמישים שנה ואפילו יותר? מה היה להם ומה הם ידעו שאנחנו בדור הזה כל כך רחוקים מלדעת ולהבין? הם לא למדו דבר על זוגיות אבל הצליחו לשמר אותה לאורך שנים ארוכות ואפילו עד לשיבה טובה,
    איך אפשר להסביר את התופעה המוזרה שדווקא בעידן המודני שבו התברכנו בשפע של עזרה לזוגיות מכל הסוגים אם זה יועצים, מרצים, סרטים, ספרים חדשים, ועוד הרבה דברים אחרים אז איך זה שאחוזי הגירושים ממשיכים לנסוק למעלה במקום לרדת ולהתמעט? לדעתי משהו כאן לא מסתדר,
    אני בטוחה שאני לא היחידה שחושבת כך במיוחד אלה שנשואים שלושים שנה ויותר, פעם החיים לא היו יותר קלים אבל הם היו יותר פשוטים, אחת הבעיות של היום היא שהיום בעידן המודרני ההשכלה מפריעה ללמוד,
    הנה כמה עובדות על קצה המזלג על כל הנושא הזה שכדאי לתת עליהם את הדעת, אולי זה לא נעים אבל זה מה שיפה באמת שהיא אמיתית גם אם היא לא נעימה, אחרי הכל זו המציאות שבה אנו חיים היום,
    פעם הזוגיות היתה במסגרת מכובדת של נישואים, המודעות הייתה לערכים הנכונים שהם כבוד נאמנות ואכפתיות,
    פעם המיניות היתה רק תבלין לזוגיות ולאהבה ואילו היום האהבה היא התבלין למיניות ולזוגיות וזו הסיבה שהמודעות היום היא לערכים הלא נכונים,
    מיניות זה חלק נחוץ וחשוב במערכת יחסים זוגית ועל זה אין ויכוח השאלה היא רק כמה מקום נותנים למיניות בזוגיות, מה אחוזי החשיבות שלה בזוגיות ואיפה ממקמים אותה בסולם העדיפויות של הזוגיות,
    נישואים בני עשר שנים כבר חל עליהם חוק ההתיישנות ועל להיות נשואים עשרים שנה ויותר עד מאה ועשרים מי בכלל מעלה בדעתו אפשרות כזו בכלל?
    במציאות של היום האם זה בכלל אפשרי ונכון לדרוש נאמנות מבני הזוג בידיעה ברורה שיהיה להם קשה לעמוד במבחן הנאמנות? כשאיום הבגידה כל כך קרוב ומגיע לתוך הבית דרך המסך והטכנולגיה במרחק של קליק?
    פעם זוגיות ונישואים הלכו יד ביד, פעם לא הייתה מציאות של זוגיות ללא מסגרת נישואים והתחייבות לעומת היום שנישואים וזוגיות הם שני מערכות יחסים ניפרדות שבהרבה מקרים אין בכלל קשר ביניהם וזו הסיבה שפעם היו יועצי נישואים והיום יש שפע של יועצי זוגיות, מרצים לזוגיות ועוד הרבה חידושים בנושא הזוגיות, דברים שפעם לא היו קיימים בכלל,
    פעם ידעו שאהבה אמיתית ניבנית רק דרך חיי היום יום בדברים הקטנים בהתמודדות עם קשיים, בתמיכה בבן הזוג ובעמידה לצד בן הזוג ברגע של חולשה וגם אם הוא לא בדיוק כייפי ומרגש,
    בעידן המודרני המילים "לעשות תאווה" ו"לעשות אהבה" התבלבלו ביניהם וזו טעות שהשתרשה עמוק ואף אחד באמת לא שם לב לזה, האמת היא שאי אפשר לעשות אהבה כי זה לא הגיוני לעשות אהבה, כי אהבה לא עושים אלא אהבה בונים דרך נתינה, אכפתיות, עמידה מאוחדת בזמנים קשים וכואבים ועמידה במבחן הנאמנות עד שדברים יסתדרו, זו הדרך לבניית אהבה אמיתית בצעדים קטנים במשך הרבה שנים עד שתגיע לרמה של אהבה שתחזיק מעמד עד לשיבה טובה,
    פעם חיו בזוגיות היום נימצאים בזוגיות והמרחק בין לחיות בזוגיות ולהימצא בזוגיות הוא עצום, ההבדל בין השניים הוא שלחיות בזוגיות זה להפוך את הזוגיות לחלק בלתי ניפרד ממך, להימצא בזוגיות זה להיות אורח בזוגיות ז"א כשלא יהיה נוח, כשלא יהיה משתלם, כשנתחיל להשתעמם אחד מהשני ושכבר לא יהיה כייף ומרגש ביחד, ואם יהיה משהו יותר טוב ומרגש בחוץ אז יוצאים מהזוגיות, קל ופשוט, זוגיות ללא התחייבות זו זוגיות לא מחייבת, זו זוגיות שבה שני בני הזוג אורחים אבל לא מובילה לשום מקום,
    פעם מרכז הזוגיות היה אנחנו היום מרכז הזוגיות הוא אני,
    פעם הבינו שזוגיות אמיתית יכולה להתפתח רק במסגרת של מחוייבות שהיא במסגרת הנישואים,
    פעם ידעו לשמוח במה שיש בלי לפזול לצדדים מה שכל כך חסר היום ההסתפקות והשמחה במה שיש,
    פעם כשמשהו נישבר היו מתקנים היום כשהכל זמין במרחק של קליק אז כבר לא מתקנים אלא מחליפים לחדש,
    פעם היו נישאים היום מתחתנים והמרחק בין להתחתן ולהינשא הוא אדיר, להתחתן זה השלב הנמוך, להינשא (להתרומם) זה השלב הגבוה באמת,
    אם נישאל את עצמנו שאלה פשוטה, האם הזוגות שמתחתנים היום מתחתנים בשביל אותם הערכים שהתחתנו אז?
    האם הערכים שעליהם קמה ונפלה זוגיות אז האם הם אותם ערכים שעליהם קמה ונופלת זוגיות היום?
    נכון, אני לא מכחישה את העובדה שהורינו סבינו וסבותינו לא היו צריכים להתמודד עם הפיתויים, הזמינות והקלות שבה אפשר להשיג כל דבר שנירצה כולל בני זוג חלופיים, אני מודה שזו מציאות לא קלה שהדור הזה צריך להתמודד איתה ולכן למרות שחייהם היו יותר קשים ופחות נוחים אבל בו בזמן חייהם היו יותר פשוטים ופחות מסובכים,
    שאלתי היא, למה לא להסתכל לאחור ולקחת משהו מאותם זוגות ניפלאים שיכולים ללמד את הצעירים ואת כולנו כל כך הרבה חכמת חיים ולנסות לשלב את חכמת החיים הזו בחומר שאת וכל מי שעוסק בנושא הזה מנסה ללמד אחרים? ספרים יש בשפע אבל חכמת חיים וניסיון חיים כמו שיש להם לאותם זוגות "זקנים" זה משהו שאין סיכוי שניכתב וייכתב בספרים ואפילו בספר המתקדם ביותר,
    לא, זו לא בושה לומר יש מה ללמוד מהם ורק הם יכולים ללמד את כולנו את המשמעות האמיתית של אהבת אמת שלא נס ליחה גם אחרי שישים שנה, אהבת אמת שאינה תלויה בדבר, זוגיות אמיתית לא נילמדת מספרים ולא מסרטים, נכון שאפשר להיעזר מידי פעם בספרים בסרטונים והרצאות כדי לרענן משהו בזוגיות אבל האמת היא שזוגיות אמיתית ואהבת אמת נילמדת רק מאלה שעשו את כברת הדרך הארוכה והלא קלה מרגע החופה ועד שיבה טובה, הם המורים המעולים ביותר לזוגיות, מורים עם הוכחות,
    בתוך תוכנו לא נוכל להתכחש לעובדה האנושית שכל אחד ואחת מאיתנו רוצים את האהבה הזו, אותה אהבה פשוטה שנישענת על ערכים של כנות נאמנות הערכה אכפתיות וכבוד, אהבה שבה האופי חשוב יותר מהיופי, אהבה שגם בסערות החיים הכי קשות לא תישבר ולא תיסדק אלא תתחזק ותתעצם, אהבה שגם אם יש בה זמנים שבהם צריך לאהוב בלי לגעת וללטף רק במבט וגם בזמנים כאלה לא תיתרסק ולא תיעלם אלא תחבר את בני הזוג ותאחד את ליבם ללב אחד, אהבה שנרגיש את כאבו של בן הזוג ולא נירצה לפגוע ברגשותיו, אהבה שבה לבני הזוג אין תחליפים כי מה שיש לי זה הכי טוב, אהבה אמיתית שתהיה שם בשבילנו גם כשניזדקן וניתקמט וניצטרך ללכת יד ביד כדי לתמוך האחד בשני כדי שלא ניפול, אהבה שבאה מעומק הלב מהמקום הכי עמוק בלב, אהבה שבה מספיק מבט אחד כדי שבן הזוג יבין את מה שבליבו של השני וזהו בעצם סוד האהבה,
    כולם שואלים מהו סוד האהבה, האמת היא שסוד האהבה זה סוד פשוט ובכלל מסובך ויעידו על זה כל אותם זוגות "זקנים" שחיים באהבה עד לשיבה טובה, הבעיה היא שאת סוד האהבה הזה הכל כך פשוט המציאות המודרנית מסבכת ולמרבה הצער הופכת את סוד האהבה הכל כך פשוט הזה למשהו קשה להשגה,
    יש לי עוד הרבה מה לכתוב בנושא הזה אם תירצי תוכלי לפנות אלי במייל ואשמח לעשות זאת אבל לעת עתה אסתפק בדברים האלה,
    לא לחינם מברכים את בני הזוג בכניסתם לחופה ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" כשם שהיין משתבח ככל שהוא ישן יותר כך מברכים את בני הזוג שככל ששנות נישואיהם יעלו כך איכות הנישואים תישתבח ואיתה גם תישתבח איכות האהבה שתיהיה ביניהם,
    ולבסוף דבר אחד נוסף, הגימטריה של חתן זה 458 הגימטריה של כלה זה 55 ההפרש הוא 403 שזה המילה גת,
    בגת מפרידים את המיץ מהענבים, המרחב הזה בין החתן והכלה זה הגת זה המקום שבו הם צריכים להשיל את הקליפה את האנוכיות ולהוציא מעצמם את המיץ שיהפוך ליין משובח ועם השנים אהבתם תהיה כמו יין נושן משובחת עד לשיבה טובה,
    אני מאוד מקווה שתפרסמי את תגובתי ואשמח לשמוע את דעתך בעניין,
    אני יודעת שהאמת אולי לא נעימה אבל זה בדיוק מה שיפה בה שהיא אמיתית,

    תודה ובהצלחה לך,

    [Reply]

    ח Reply:

    תיקון טעות בקטע של כולם שואלים מהו סוד האהבה, האמת היא שסוד האהבה זה סוד פשוט ובכלל לא מסובך ויעידו על זה כל אותם זוגות זקנים וכו'…. (בטעות ניכתב סוד פשוט ובכלל מסובך)
    תודה,

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *