ינו 15 2017

להיפרד מגבר שאת אוהבת ולהישאר בחיים

לאהוב זה מפחיד

מאד מפחיד.

לפני חמישה שבועות בדיוק נפרדתי מגבר שאני מאד אוהבת ושמאד רציתי.

אהבתי אותו. נמשכתי אליו. הערכתי אותו. רציתי אותו. אם הוא היה מציע, הייתי מוכנה להתחתן אתו. ובכל זאת נפרדנו.

לא הסתדר.

האהבה הפחידה אותו. הוא פחד שהיא תשתלט עליו ותבלע אותו.

היא אכן השתלטה האהבה. היא בלעה. היא בלעה גם אותי.

אחד הפחדים היותר עמוקים שלנו אל מול אהבה הוא שנבלע. שהאהבה תבלע אותנו. שגבולות האני שלנו יתמוססו. שלא נדע איפה אנחנו מתחילים ונגמרים ואיפה מתחיל ונגמר בן/בת הזוג שלנו. שנוותר על עצמנו. שנעלם. שלא יהיה יותר אנחנו.

והאמת, שזה פחד מוצדק. ברוב המקרים זה אכן קורה. אנחנו נשאבים למשהו שהוא גדול מאתנו. למשהו שאנחנו רעבים לו ונבלעים בתוכו.

האם זה נכון לחיות ככה בקשר של אהבה? לדעתי לא. זהו מצב שאין לנו בו בחירה וכל מצב ללא בחירה הוא לא בריא לנו.

רק מה, שזה לא סוף העולם וזאת יכולה להיות מקפצה אדירה בשבילנו.

קשר של אהבה הוא המקום היחיד בו אנחנו יכולים ללמוד להגדיר את עצמנו בתוכו מבלי לחשוש מההבלעות הזאת.

~~~

לרובינו יש חסך כזה או אחר באהבת אם. אהבת אם במשמעותה הסימבולית היא אהבה ללא תנאי, אהבה שנוכחת תמיד ומכילה, אהבה שאינה מבקשת דבר לעצמה, היא כמו רחם. אני מרגיש בה עטוף, מוגן, אהוב בעצם היותי אני. אהוב מעצם היותי קיים. אהבה שלא תלויה בכלום. היא תמיד שם.

זאת חוויה של גן עדן.

העניין הוא, שאם חוויתי מקום כזה בעודי ילד, הפנמתי את אהבת האם בצורה מלאה לתוכי, נפרדתי מהאם בצורה בריאה בשביל המשך ההתפתחות שלי – כשאני גדל לא תהיה לי בעיה במערכת יחסים אינטימית וקרובה. לא אפחד שהאהבה תבלע אותי ולא אפחד לבלוע את מושא אהבתי. תהיה בי היכולת להרגיש את גבולות העצמי גם במרחב המשותף. אדע להתמוסס ולאסוף אותי חזרה. אדע לנוע בין האחדות לנפרדות בלי לפחד שאוותר על עצמי או שאמחק את עצמי.

אך אם לא חוויתי חוויה מלאה כזו כילד, אגיע לבגרות מצד אחד עם חסר באהבה ומצד שני עם פחד מאהבה. וכאן אני אהיה בבעיה.

מצד אחד, הכמיהה הכי גדולה שלי תהיה לחוויה של התמוססות ואהבה ללא תנאי. מצד שני, הפחד שלי לאבד את עצמי בתוך האהבה הזאת יהיה עצום.

וטכנית, זה יהיה פחד צודק. כי כל עוד לא עשיתי את העבודה הרגשית שקשורה להגדרה העצמית שלי בתוך מרחב של אהבה – אני אכן אשאב ואבלע בו.

רק מה, הקאצ' הוא שאת העבודה הזאת אני יכול לעשות רק בתוך מרחב של אהבה.

כמו שללמוד לשחות אני יכול רק בתוך מים. וזה לא משנה כמה אתאמן ביבשה כשאכנס למים אאלץ להתמודד עם הפחדים שלי ועם איבוד שיווי משקל ורק כך אוכל ללמוד לשחות היטב. כך גם בכל הקשור לאהבה.

על מנת ללמוד להצליח להיות אני בתוך מרחב של אהבה עלי להיות במערכת יחסים אוהבת. עלי להתחכך עם המקום בתוכי שמאבד את עצמו אל מול אהבה. שנבלע בתוך האהבה או שבולע. עלי לנצל את הקשר בשביל לגדול בו. אחרת אגיע למערכת היחסים הבאה עם אותם חששות ופחדים ועם משקעים ממערכת היחסים הקודמת שלי.

האמת, ממש לא רציתי את הפרידה הזאת.

בדיעבד, כנראה שטוב שהיא התרחשה. וויתרתי על יותר מדי דברים שחשובים לי בשביל הקשר.

ועדין, זה לא קל. הגעגוע. הכאב. האובדן. החום. האהבה. הם כולם נמצאים שם ולמרות שעברו כבר חמישה שבועות מדי פעם הם מתעוררים ומשתלטים עלי ושואבים אותי ומערערים אותי.

~~~

לאהוב זה מפחיד אבל אין דרך אחרת לחיות.

הכמיהה לאחדות ולהתמסרות היא כמיהה שמובנית בנו. היא כמיהה נשמתית.

וכן. בדרך, אנחנו יכולים להיפגע, להתאכזב, לכאוב, לפחד. ובכל זאת, זאת הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לחוות חיבור אמיתי לבריאה ולאלוהים. רק דרך התמוססות של כל הנפרדות שלנו אנחנו יכולים לחבור ולהתאחד עם מה שגדול מאתנו.

היכולת שלנו לאהוב לא מתחילה ונגמרת באהבה לפרטנר שלנו. להפך, היא מתחילה ביכולת שלנו להיות נוכחים ברגע הזה, ביכולת שלנו להיות באחדות עם כל החלקים שלנו עצמנו, ביכולת שלנו להתמסר לרגע הזה, ביכולת שלנו לאהוב את מה שיש.

כשאנחנו יכולים לעשות זאת לבד, אנחנו יכולים לעשות זאת עם בן זוג ואנחנו יכולים לעשות זאת מול אלוהים.

כשאנחנו פוחדים מהאהבה. כשאנחנו מציבים על עצמנו גבולות והגבלות. כשאנחנו בורחים מהאור הגדול שלה – אנחנו סוגרים את עצמנו לא רק מול מי שמולנו, אלא סוגרים את עצמנו מול עצמנו ומול החיים.

זה מפחיד לאהוב.

ככל שהחסר שלנו באהבה גדול יותר כך הפחד גדול יותר.

~~~

זאת סוגיה שאני פוגשת שוב ושוב בקליניקה שלי.

אני פוגשת אותה עם מטופלים שפוחדים להודות בפני עצמם שהם אוהבים אותי ושזה בסדר.

פוגשת אותה עם מטופלים שפוחדים בכלל להרגיש איזושהי אהבה מפחד שחייהם יתערערו.

פוגשת אותה אצל זוגות שעושים הכל בשביל להימנע מקרבה ואינטימיות ובמשך שנים נעים סביב עצמם רק לא לפגוש את החסר העצום שהם סוחבים איתם.

פוגשת אותה אצל זוגות שנשואים כבר מספר רב של שנים ומתנהלים במין סטטוס קוו, ולא מעיזים להודות בפני עצמם שהם כמהים לאהבה אמתית.

פוגשת אותה כמעט אצל כל אחד שסוחב על עצמו חסר בחום ואהבה מהילדות.

האבסורד הוא, שככל שאנחנו מפחדים ממנה יותר כך אנו זקוקים לה יותר. וככל שאנו זקוקים לה יותר, כך היא היחידה שתוכל לרפא אותנו.

אם אני מת לדעת לשחות ולא מוכן להיכנס למים. אין שום סיכוי שאדע לשחות.

אם אני רוצה לרפא את הצורך שלי באהבה. אם אני רוצה לאהוב ולהרגיש אהוב ולא מוכן להתעמת עם הפחדים שלי, לבלוע או להיבלע בתוך אהבה – אין שום סיכוי שאחיה באהבה. ואין שום סיכוי שארפא את הכאב שלי מהחסר שלה.

כן. זה מפחיד.

מפחיד מאד אפילו.

כן. אפשר להיפגע.

כן. נפגעים.

אבל אין באמת דרך אחרת לחיות.

~~~

בשיחת הפרידה שלנו, אמרתי לו שאני מוכנה לחכות אפילו עשר שנים לדבר האמיתי ולא לבזבז את החיים שלי על קשרים חלקיים שבהם אני אומנם לכאורה מגינה על עצמי אך מתפשרת על מה שמגיע לי.

אנחנו כנראה שונים בקטע הזה וזאת כנראה גם הסיבה למה זה לא הלך בסוף.

אבל אני מחפשת את החצי הנשמתי שלי. מחפשת שותף אמיתי לדרך. מחפשת גבר שהולך עם האמת והלב שלו בלי פשרות. מחפשת גבר להתאחד איתו.

כשאני מסתכלת אחורה בשנים וקוראת את  היומנים שלי, אני רואה בהם שוב ושוב בקשה, כמיהה, חיפוש אחר אהבה. כנראה שזה לא מספיק ואני צריכה לדייק את הבקשה שלי.

להרגיש אהובה זה המון.

לנוע בתוך אהבה, ללמוד לחיות איתה, להתמסר אליה. להסכים ללכת בה לאיבוד, להתעורר ולחפש את עצמנו שוב ושוב בתוכה ולאורה – אולי זאת צריכה להיות הבקשה המדויקת שלי.

עד כאן (לבינתיים) פוסט הפרידה שלי 😉

~~~

ועכשיו, אם עדין לא האזנתם לפרק הראשון בפודקאסט החדש שלי – זה הזמן.

הנה הקישור.

ניתן להירשם כאן לעדכונים. הפרק הראשון עוסק בנושא גיוס אומץ לביצוע השינויים הרצויים בחיים. אשמח לתגובתיכם, הארותיכם והערותיכם.

ניתן להירשם כאן לעדכונים בכל הקשור לפודקאסט.

ביום שלישי השבוע, אעלה פרק נוסף שיעסוק בנושא צמצום הפער בין הבפנים לבחוץ שלי.

אשמח לקבל מכם רעיונות ובקשות לנושאים שתרצו שאדבר עליהם.

שיהיה המשך יום טוב והרבה אהבה,

חני.

13 תגובות

13 תגובות לפוסט “להיפרד מגבר שאת אוהבת ולהישאר בחיים”

  1. נחמהבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 10:33 am

    תודה גדולה על השיתוף. היה לי מאוד חשוב לקרוא

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה גם לך יקירה!

    [Reply]

  2. מאירבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 11:56 am

    אמת

    [Reply]

  3. חוה שרוןבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 12:21 pm

    בס"ד

    חני
    אני אוהבת אותך!
    מודה ומעריכה על השיתןף הכנה, הפתוח המדויק והמרגש
    כתוב כל כך ברור נגיש וקל להבנה, תענוג לקרוא אותך
    ואיזה לימוד של פתיחות, את השראה ממש
    לגבי החסר הזה, כמה מורכב, ככה פשוט, בעת ובעונה אחת
    כולנו כמהים לאהבה, אהבת אמת, אהבה ללא תנאי
    לו רק נשכיל להפנים זאת ולאזור אומץ לא לפחד ולחפש אותה
    מהחיפוש האישי שלי ומניסיון חיי, לומדת שאת החסר הזה באהבה ללא תנאי,
    אני יכולה למצוא רק בתוכי ורק אני יכולה למלא אותה, לשם כך צריך עזרה של מטפלת, מורת דרך,
    אין האסיר מתיר עצמו מבית האסורים
    זאת חתיכת דרך, לא פשוטה, אבל הסוד הוא, שכבר כשמתחילים, יכולים להנות מהגילויים והתובנות,
    זה לא רק הפרס שבסוף המסלול, הדרך עצמה בונה אותנו ומעצבת את מי שאנחנו
    חני יקרה, מברכת אותך שהדיוק הזה שנוסף לך עכשיו בעקבות הניסיון הזה, אכן יביא לך שאת שחשקה נפשך
    שתמצאי את החצי נשמתי שלך שבודאי יהיה אמיץ ומופלא כמוך
    אמן כן יהי רצון!
    נשיקות וחיבוק
    חוה שרון

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה יקירה,
    כל המברך מתברך <3

    [Reply]

  4. חניבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 1:10 pm

    מכירה את זה מהצד השני. ששמה בלמים כל פעם שמתקדם משהו אינטימי…
    זורקת קשרים טובים ועמוקים רק בגלל הפחד לקפוץ…

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה על הכנות והשיתוף

    [Reply]

  5. pבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 1:13 pm

    תודה, מועיל גם לי,
    שיהיה לך הרבה הצלחה ואהבה בכל

    [Reply]

  6. נחמה לישנר-שבתיבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 6:44 pm

    חני יקרה!!
    מבינה לליבך המשתוקק והכמה לאהבת אמת,
    אני כותבת לך בתור בעלת נסיון הייתי גרושה + 7 ונישאתי בשנית אחרי כמה שנים , באמת שנה ראשונה נישאבתי לאהבה וקצת סטיתי מהרצונות ומהמיקוד שתכננתי ובניתי אבל מהר מאוד הבנתי שימשיך לדייק ולהתמקד ברצונותי ואכבד את עצמי כי מגיע לי אפילו שאני שבוייה לאהבה מעלפת שלא חשבתי עד כדי כך…
    ברגע שאת ברורה ומדוייקת את חדה כמו להב עם חזון ברור את לגמרי ממגנטת את הנשמה התאומה שלך, חני ריגשת הכנות את מדהימה
    ממש רוצה לדבר איתך,אני מתעסקת כרפלקסולוגית שמכינה נשים גרושות לפרק ב' כחוויה מתקנת מדהים שליחות וייעוד ענק.
    אשמח לשיתוף פעולה איתך אשמח להפגש איתך נחמה לישנר שבתי רפלקסולוגית בכירה מלווה נשים שעברו גירושין ומכינה אותן לנישואים שניים כחוויה מתקנת
    0527212983

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה נחמה על השיתוף הכנה,
    לגבי שיתוף פעולה בבקשה פני אלי במייל

    [Reply]

  7. אילהבתאריך 15 ינו 2017 בשעה 7:48 pm

    אני חווה פרידה מבן זוג, 32 שנה היינו ביחד ב28 שנה הראשונות אני נטמעתי בו ולא הייתי אני, משהו בי הרגיש שמשהו שם לא בסדר ויצאתי לחפש את התשובה, למדתי 4 שנים קראתי כל ספר שהיה בספריה על זוגיות, התחלתי לחיות יותר את המהות שלי ואת הרגשות בעוצמה, זה הביא אותו למקום שלא יכל יותר לשאת אותי ״החדשה״ ויזם גירושים, הוא יצא אלי בשנאה כל כך גדולה ובמרמור מטורף…
    בתחילה הייתי עם פחדים עצומים להכיר את עצמי ולפגוש את עצמי בלעדיו, לאט לאט בעזרת עבודה על הילדה הפנימית תוך כדי שאני לומדת אימון רגשי ועוברת על עצמי אימון כזה, התחזקות באמונה בה׳, אני מבינה שהכל לטובתי ויודעת ושואפת לזוגיות אמיתית שבה אהיה מודעת לצרכי וללב שלי ולא אטמע בגבר שוב…
    תודה חני על הפוסט, הוא חידד לי את הכל…
    בתחילה הרגשתי

    [Reply]

    חני Reply:

    נשמע תהליך מטלטל…
    שולחת לך הרבה כוח ואהבה!
    חיבוק

    [Reply]

    אילה Reply:

    מטלטל מאד, ומלא בפחדים לפגוש את העצמי בלעדיו, ממש כמו ללמוד לחיות מגיל 0 כמעט…
    תודה חני, מאחלת לשתינו זוגיות טובה ובריאה עם חיבור לנשמה ולקב״ה…
    שולחת לך חיבוק בחזרה עם המון אהבה❤️

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *