ארכיון הנושא 'קבלה עצמית'

דצמ 30 2016

זה מרגיש לי כמעט כמו וידוי…

וואוו. כמעט שנה עברה מאז הפוסט האחרון שלי. אני אומנם כותבת מדי פעם לאלה שעוקבים אחרי בוואצפ. אבל פוסט של ממש לא כתבתי כבר המון זמן. אפשר אולי לתלות את זה במחשב הנייד ששבק חיים. אבל זה יהיה פשטני מדי. אין ספק, עברתי תהליך מרתק בשנה וחצי האחרונים. מאז שהחלטתי ליסוע עם הילדים לטיול ארוך […]

8 תגובות

אפר 12 2016

חיים עם סימני שאלה…

ביום ראשון, היום האחרון שלנו בקמבודיה תפס אותי הרב של חב"ד לשיחה. (אני מוכרחה לציין שהוא איש מדהים) הוא ניסה להבין מה עבר עלי שהפסקתי להיות חלק מהעדר. ניסה להבין מה אני מחפשת. במה אני מאמינה ומי אני באמת. האמת, שזה ניסיון שנועד לכישלון מראש. אני כל כך מורכבת שכל ניסיון להבין אותי ולהכניס אותי […]

תגובה אחת

מרץ 16 2016

החרא שלי, זהב של מישהו אחר….

יושבת לכתוב פוסט. הכל שקט לי. לא יוצא כלום. שום דבר לא מבעבע שם. פתאום קולטת שמשהו בתוכי שקט. בעבר, חלק גדול מהכתיבה שלי הגיע מרצון עז לבטא, לחלוק נקודות מבט ותובנות ממפגש עם אנשים ורצון להעיר, לחדד ולדייק. משהו שם השתנה בתוכי. תובנות יש. מחשבות יש. מה שחסר הוא המפגש עם החוץ. הקונטרה שנוצרת […]

7 תגובות

יול 13 2015

לנוע מתוך אהבה

מצחיק משהו. יכולים לעבור כמה חודשים מבלי שאני ארגיש שום צורך או רצון לכתוב על משהו. ועכשיו כל יומיים יש איזה נושא שבוער לי לכתוב עליו לפני הנסיעה. רשימת הנושאים שאני מבטיחה לעצמי להגיע ולכתוב עליהם הולכת וגדלה. ובינתיים הזמן הולך ואוזל… שמונה שבועות בדיוק! מליון הכנות. 4 ילדים בחופש. תהליך ליווי אינטנסיבי שאני מעבירה […]

2 תגובות

יול 06 2015

אני רוצה למות!

אני רוצה למות! הקול מבעד לטלפון נאנח בייאוש ואומר לי אני פונה אליך כי אני רוצה למות. אני לא מאמין כבר בכלום. מיואש וכלוא. אני פונה אליך בגלל סיבה אחת. קראתי באחד הפוסטים שלך שגם את רצית למות וחשבתי שאולי תוכלי לעזור לי. לא מאמין אבל אולי… לקול אין פנים. אבל הלאות עוברת דרך המסך. […]

4 תגובות

מרץ 10 2015

רק שיעזבו אותי לנפשי…

שנים חייתי מתוך מקום פנימי שרק ייחל שיעזבו אותו לנפשו. באיזשהו שלב מפגש עם אנשים התחיל להציף אותי הייתי מרגישה רע כל רמז של ביקורת היה נותן לי להרגיש רע עם מי שאני הסתכלתי החוצה והשוויתי, וכמובן הרגשתי רע עם מי שאני כשמישהו קרוב התאכזב ממני הרגשתי רע עם מי שאני כשהילדים שלי היו לא […]

תגובה אחת

מרץ 19 2014

מותר להרגיש – הלגיטימציה בחיפוש אחר אהבה

יש אנשים שמסתובבים בעולם ומבחינה חיצונית, רציונאלית נדמה שיש להם הכל. בית יפה. רכב חדש. משרה נחשקת. משפחה. בן זוג. הכל. אבל מבפנים, משהו מת בתוכם. כשאין לנו משהו. כשאנחנו חסרים משהו. ברמה פנימית מסויימת זה נותן לנו לגיטימציה לסבול. זה כביכול מאפשר לנו להרגיש חסרים. ולרוב, אנחנו תולים את כל תחושת החסר הפנימית באובייקט […]

7 תגובות

דצמ 20 2013

לקבל את החולשות שבי…

ראשית אני מזהירה, הפוסט הזה לא מיועד לאנשים מושלמים, על אנושיים או צדקניים במיוחד. הוא מיועד לאנשים אנושיים מלאי חולשות, פחדים ומנגנוני הגנה. בקיצור, אנשים כמוני… בין השיעורים היותר גדולים שלי. הוא קבלה. ובין הדברים שקשים לי יותר לקבלה הוא גוש ההרס הזה שחי בתוכי. תרצו תקראו לו גוף הכאב. אני חווה אותו כהרס. מדי […]

8 תגובות

אפר 21 2013

איך לשפר את הזוגיות שלך?

בין התחומים הבולטים שחזרו על עצמם במילוי השאלון (לחצו כאן אם עוד לא מילאתם ) היה תחום הזוגיות. הרבה תהיות, קשיים וביטחון שברגע שתחום זה יסתדר הכל יסתדר בחיים. בין המציינים את תחום הזוגיות כתקיעות העיקרית שלהם היו  סוגים עיקריים של אנשים: – כאלה שלא נמצאים במערכת זוגית וכמהים לבן זוג במין ביטחון או תקווה […]

9 תגובות

פבר 16 2013

איך לא למות בעודנו בחיים?

אולי זה לא ממש מתאים לחודש אדר ולפורים שממשמש ובא. אבל היום אני רוצה לכתוב על המוות. לכתוב על המוות ועל החלקים בתוכי שנתתי להם למות. כפי שרובכם יודעים סבתא שלי נפטרה לפני שבוע וחצי בפתאומיות. יש משהו במוות שכשהוא מגיע כשלא מצפים לו הוא משאיר אותנו המומים וחסרי אונים. יום אחד אדם בריא, חי […]

15 תגובות

הבא »

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *