פבר 26 2015

החלק האפל שלי [אחד מהם..]

טוב. זה הולך להיות מביך

אבל לכבוד פורים, מותר גם לי לקלף קצת מהתחפושת ולהסכים להיראות באמת.

אז ככה,

הייתי בהתבודדות של שבועיים.

מנותקת מכל מכשיר דיגיטלי.

בלי טלפון. מחשב. אינטרנט או כל אמצעי תקשורת אחר.

אפילו בלי ספר.

רק אני, עצמי, מחברת לכתיבה, ים מהמם ומראה גדולה בחדר שהייתי בו.

היה לי טוב.

רציתי להישאר.

יש משהו במפגש האינטימי עם עצמך שנותן טעם של עוד.

לא תמיד זה היה כך אצלי.

היו תקופות בהם עבדתי מאד קשה בשביל לברוח מלפגוש את עצמי לבד.

אפילו לקניות לא הייתי אוהבת ללכת לבד.

לאט לאט למדתי להתחבר עם עצמי ולאהוב את השהות איתי.

שלא תטעו, אני גם אוהבת אנשים.

בכלל, אני מחובבי האינטימיות והמפגש הרגשי עם בני אדם.

אבל מאד רוצה וצריכה את הנוכחות המלאה שלי עם עצמי.

אז רציתי להישאר, והייתי צריכה לחזור…

גם ככה שבועיים זה הרבה בשביל הילדים שלי.

נחתתי ישר לעבודה.

שבוע שלם של פגישות עם מטופלים.

חשוב לי להדגיש ולומר שאני אוהבת את העבודה שלי.

אני אוהבת את המטופלים שלי

אוהבת את המפגש איתם ואת המסע המשותף שלנו.

ולמה אני כותבת את כל זה?

כי כשהגעתי,

מתישהו נכנסתי למייל

היו בו מאות מיילים

מיילים ממטופלים, מלקוחות, ממתעניינים מהאתר, מחברים ששאלו לשלומי

ועוד מלא מיילים מרשימות תפוצה כאלה ואחרות שאני מנויה להם

ועל זה אני רוצה לדבר.

קודם כל נדהמתי מכמות הדואר זבל המיותר שאני צורכת כל יום

גם אם אני לא נכנסת ומעמיקה בכל מייל, הוא מגיע אלי לתיבה

אני רואה לפחות את הכותרת

וחמישים אחוז ממנו, אם לא יותר – באמת שלא רלוונטי.

דבר שני ששמתי לב אליו

זה למשהו פנימי שקורה לי

למחשבות שמתחילות להתעורר בתוכי כשאני עוברת על כל העשייה הברוכה של כל האנשים האלה

אני לאט לאט מאבדת את עצמי

מסתכלת החוצה ומתחילה אוטומטית בתת מודע להשוות

וכאן אני יוצרת לעצמי בעיה

ברגע שאני מתחילה להשוות את העשייה שלי לעשייה של אנשים אחרים

אני נכנסת לתודעה של חסר

העולם מתחיל להראות לי צפוף

ואני שוכחת את הנתיב שלי.

כשאני מתחילה לבחון את עצמי ולא משנה באיזו רמה – בהשוואה לאנשים אחרים

משהו מתחיל להרגיש לי חמוץ מבפנים

ההישרדות שוב מרימה ראש

ואני מתבלבלת בדרך.

– – –

הדפוס הזה חוזר שוב ושוב

אני פוגשת אותו אצלי ואצל מטופלים ואנשים רבים

המקום הזה בתוכנו שכל הזמן בוחן את עצמנו דרך בהשוואה לסביבה במקום בהשוואה לעצמנו

הסטנדרטים שלנו כלפי עצמנו, כלפי הרצונות שלנו. לרוב מגיעים מהתבוננות בסביבה הטבעית לנו

אם כל השכנים שלי וכל המכרים שלי חיים ללא רכב ונוסעים רק בתחבורה ציבורית – אני ארגיש עם זה בנוח.

ברגע שכמה שכנים ירכשו רכב, פתאום הדחף והרצון לקנות רכב לעצמי יתעורר ויתחיל לבעור בתוכי.

אם כל השכנים והמכרים שלי עשו השנה שיפוץ בבית, פתאום הצורך לשפץ את הבית יהפוך למשהו דחוף שלא סובל דיחוי

אברהם המורה שלי תמיד נותן דוגמא את תקופת החיים במעברות כשהם עלו לארץ

כשכולם חיו באוהלים במעברה, כולם היו מבסוטים

ברגע שאחד עבר להתגורר בפחון – חוסר שביעות הרצון התחיל לחלחל לכל השאר

הם הפסיקו להיות מרוצים מהאוהל

פתאום השהות באוהל התחילה ללחוץ ולהכביד

עד שכולם עברו לפחונים

ואז שוב כולם היו מרוצים

עד שאחד עבר למגורים בשיכון – ואז כל יושבי הפחונים החלו שוב להרגיש רע

עד שכולם עברו לשיכון

ואז שוב כולם היו מרוצים

עד ש…

וכך הלאה וחוזר חלילה עד מאה ועשרים.

ההסתכלות הזאת החוצה וההשוואה, הם טבעיים.

זה קורה לי. קורה לך. וקורה כמעט לכולנו.

בעידן שלנו זה מקבל העצמה ומשקל רב יותר כתוצאה מהחשיפה המוגברת לכל כך הרבה אנשים וסוגים באמצעות המדיה

אם פעם הכרתי רק את מה שהיה באזור שלי

כיום אני מכיר ונחשף לאנשים עם קנה מידה הרבה יותר גדול משלי

וההשוואה נכנסת לכל תחום ותחום מהחיים שלנו

זה המצב,

העניין הוא מה אנחנו עושים עם זה.

ומה זה עושה לנו.

איך זה משפיע עלינו, על הרצון שלנו ועל ההרגשה שלנו?

לדג' אצלי –

מה שהיה בשבועיים של ההתבודדות,

בדקתי עם עצמי.

והגעתי למסקנה שכרגע מה שאני רוצה לעשות זה להמשיך להתמקד בעבודה אחד על אחד עם אנשים

+ כמה פרויקטים ספציפיים בחצי שנה הקרובה.

הרגשתי טוב עם זה.

זה הרגיש לי נכון ומדוייק בשבילי.

זה מה שאני רציתי.

רק שברגע שעברתי על המייל ודפדפתי בפייסבוק

ופתאום ראיתי את הקמפיין של זה, את הקורס של זאת, את הכנס של ההוא ואת המוצר של ההם

ההשוואה הפנימית שלי התחילה לפעול בצורה אוטומטית

וכשמשווים, תמיד מרגישים רע

אז הרגשתי רע. על שאני לא עושה מספיק. על שאני מבזבזת את הזמן. על שאני מתמקדת בעבודה עם מעט אנשים במקום ללכת על קהל רחב יותר ועל כל מיני דברים נוספים.

זה שאני בחרתי לעשות זאת, לא היה משנה באותו רגע.

כי באותו הרגע – התבוננתי על עצמי דרך העיניים של הסביבה (לפחות כפי שאני תופסת אותה)

במקום להתבונן על עצמי דרך העיניים והלב שלי.

וזה מה שקשה כשנמצאים עם עוד אנשים, זה מפתה אותנו להתבונן החוצה

על חשבון ההתבוננות פנימה.

אז חכמה גדולה להרגיש טוב ולהתחבר ללב שלי כשאני בקפריסין לבד בלי שום נשוא להשוואה

אבל חכמה גדולה יותר היא להרגיש טוב כשאני כאן, בתוך ההמון.

חכמה גדולה הרבה יותר היא לחיות בחיבור ללב שלי ולנוע בנתיב האישי שלי גם כשיש הרבה אנשים שהולכים לצידי בדרך.

וכן, יש מקום לכולם.

לכל אחד מאיתנו הדרך האישית שלו.

לכל אחד מאיתנו יש את הנתיב האישי שלו.

אף אחד לא יכול ללכת לנו בנתיב שלנו.

אף אחד לא יכול לתפוס את המקום שלנו.

הדרך שלנו ייחודית רק לנו.

ואנחנו יכולים לפסוע בה, רק כשאנחנו מפסיקים להשוות. מתחברים פנימה ומבררים את רצון הלב האישי שלנו.

רצון הלב שלא מושפע מרצון הסביבה. אלא זה שמבטא את האני הייחודי שאנחנו.

אשמח שתשתפו אותי, איפה אתם מרגישים בחיים שחלק מההרגשה הרעה שלכם מגיעה כתוצאה מהשוואה עם אחרים?

זכרו, יש רק דרך אחת אמיתית להצליח, לחיות בטוב ולהרגיש טוב – והיא, להיות מי שאתם באמת. לחיות את מי שאתם באמת. לבטא את מי שאתם באמת.

ואת זה אפשר, רק כשמפנים את המיקוד פנימה ומתבוננים על עצמנו דרך העיניים שלנו.

ולכן, חשוב כל כך בעידן של היום כשאנחנו מוצפים בגירויים מיותרים לסנן כמה שיותר את התוכן, המידע והגירויים שאנחנו נחשפים אליהם.

יש איזושהי אשליה שעודף הידע, הערך, המידע וכל הגירויים האלה משרת אותנו בצורה טובה.

אולי זה היה כך בהתחלה.

כרגע, זה כבר הרבה הרבה יותר מידי.

ובסופו של דבר יותר מידי ופחות מידי יוצרים את אותו האפקט…

לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער ורק מתבלבלים בדרך.

חיבוק גדול והרבה אהבה,

חני

14 תגובות

14 תגובות לפוסט “החלק האפל שלי [אחד מהם..]”

  1. חליבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 12:02 pm

    צודקת כ"כ.

    [Reply]

  2. שרהבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 12:32 pm

    אן עלייך, את פשוט בחורה מדהימה!!

    [Reply]

  3. שיבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 1:22 pm

    כן את צודקת חני, הנטיה הטבעית היא כלפי חוץ זה התכנות הבסיסי שלי… יאללה להתחיל להשוות כל דבר ומול כל אחד. ולכן צריך לתרגל כל הזמן היסתכלות פנימה למי שאנחנו ולרצונות שלנו. זה לא קל ובטח לא פשוט, אבל מצד שני לא כל דבר צריך להיות קל ופשוט לא??? העיקר שאנחנו בנתיב שהוא רק שלנו.

    [Reply]

  4. עינתבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 4:21 pm

    כ"כ התאים לי לקרוא זאת!! תודה רבה :)
    בדיוק היום בבוקר חלמתי חלום שמסר שלו היה להפנות את המחשבות והמבט שלי פנימה לעצמי ומה שקיים עבורי בסביבתי הקרובה, למרות שנראה הרבה יותר מרתק להסתכל החוצה מבעד לחלון, על אנשים אחרים
    מעניינים יותר :(
    כל מה שכתבת מאוד דיבר ונגע בי.

    [Reply]

  5. דבורהבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 5:10 pm

    תודה!!
    עזרת לי להבין למה תמיד כשאני רואה את המתחרים בתחום שלי מתקדמים כל כך זה גורם לי לתחושה שאני עדיין לא מספיק טובה..

    [Reply]

  6. פנחסבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 7:10 pm

    אם זה נקרא אצלך חלק "אפל" את במצב נהדר, כי כשראיתי הכותרת כבר חשבתי שהנה מגיעה כאן איזשהו פצצה………

    [Reply]

  7. יעקבתאריך 26 פבר 2015 בשעה 7:19 pm

    מדהים
    והרבה יותר מזה נכון

    [Reply]

  8. צ'יבי ברבתאריך 27 פבר 2015 בשעה 12:25 am

    "אבל חכמה גדולה יותר היא להרגיש טוב כשאני כאן, בתוך ההמון".(ציטוט)
    חני יקרה…המשפט הזה היה חסר בפאזל המורכב בחיי…

    חסר לי את האומץ שבך וה אוטו-דידקטיקה שלך…
    הייתי מכנה אותך,"דבורה הנביאה" של ימינו !!!
    ובאמת, שמך 'חנה', שעליה אמרו חז"ל…
    שהיא אחת מ 7 נביאות שהיו בישראל. היא התעלתה מעל היסורים והניסיונות שהיו מנת חלקה,
    ואעפי"כ היתה מקלסת ומשבחת להקב"ה !!! וזכתה ל בן שיאיר את העולם והיה שקול כמשה ואהרון.
    חני, את הגדולה מכולן…!!! (אני יודע מה פי שח…)
    תודה ושוב תודה על המאמר המאלף והמעלף שכתבת ב המיית לבך המיוסר, ועל זה נאמר…
    "לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה"…!!!
    השם יגביהך עד שכולם יכירו בגדולתך !!!
    הכותב באהדה לא מסוייגת, צבי.

    [Reply]

  9. רוניבתאריך 27 פבר 2015 בשעה 3:35 pm

    זה הכל נכון ומלא השראה, מזדהה עם הכתוב באופן מלא, אבל לא יכול להתעלם מהסתירה בין הרצון האמתי שלך, לפי הכתוב ובין מטרת הפוסט, שהיא קבלת תגובות מהרבה אנשים וע"י כך הגדלת מלאי הלקוחות הפוטנציאלים.
    יש פער גדול בין מה שאנחנו חושבים באופן טהור כי הוא הנכון לעשות ובין מה שאנו בסופו של דבר עושים, הניזון מדרכי פעולה ידועות למשיכת לקוחות. זה כמו הניסיון להינתק מהאגו שאמנם מומלץ ורצוי אבל אצל רוב האנשים עדיין מנהל אותם.יש אצלנו בני האנוש הרבה כשלים, שגם כשאנו מודעים להם, עדיין לא באמת מצליחים לבצע שינוי, אלא ממליצים לאחרים כיצד נכון לנהוג ובכך מרמים את עצמנו בעיקר.

    [Reply]

  10. בתיהבתאריך 28 פבר 2015 בשעה 2:34 pm

    תודה על השיתוף הכן והפתוח שלך.
    שנים התעניתי מעצם ההשוואות שלי עם אחרים.
    היום המצב השתפר,אבל מה שעדיין מטריד זו ההשוואה של מה עשיתי/לא עשיתי למה שאני חושבת שהייתי צריכה לעשות..
    המלחמה הבלתי פוסקת עם השופט והמבקר שבתוכי
    מה עושים עם זה???
    אשמח לתגובה
    בתיה

    [Reply]

  11. זיובתאריך 02 מרץ 2015 בשעה 12:26 am

    כל מה שכתבת הוא מרשים ביותר! להגיע לאני האמיתי, לחיות בשלום עם עצמי ובלי השוואות זה מחייב הרחקת רגשות השליליים שבתת מודע שצצים מהילדות….. : חוסר צדק, אפליות בין האחים, ריגשי נחיתות….ולשמוע לקול הפנימי אבל כשהוא משוחרר מהעבר…וזה מה שיגרום להפסיק הערצת "אחרים "ולהתמקד בדרך שלנו ייחודית ושונה מאחרים!!!!

    [Reply]

  12. חנהבתאריך 04 מרץ 2015 בשעה 11:25 am

    אשמח לקבל חומר קריאה . הנושא מרתק .ומרגיש נכון

    [Reply]

  13. צלילה שפירבתאריך 07 מרץ 2015 בשעה 3:19 am

    הי חני
    כרגיל – הכתיבה שלך מאד מדברת אלי – הרבה פעמים את כותבת כמעט את מה שהייתי כותבת אילו..
    עוקבת אחריך כבר זמן רב ומאד נהנית הן מהעצות והן מהשיתופים
    צלילה

    [Reply]

  14. בעזבתאריך 17 מרץ 2015 בשעה 11:00 pm

    חני יקרה כ-כך!!!

    רציתי להודות לך מליבי- על הכתיבה הנהדרת שלך, על האומץ הנחישות והרצון העמוק כל-כך להיות אמיתית וכנה עם עצמך ולא לוותר ל"כוחות האופל" למיניהם… תודה רבה לךעל הכל ותמשיכי בבקשה להוציא את האור המיוחד שיש לך לעולם!!!

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *