אפר 23 2014

כל הסיבות למה מומלץ להתפשר על החיים שלנו ולחיות חיים בינוניים ומשעממים!

מאת: בשעה 2:54 pm נושאים: התפתחות אישית,מימוש עצמי

כל הסיבות למה מומלץ להתפשר על החיים שלנו ולחיות חיים בינוניים ומשעממים.

למה כדאי כל הזמן להסתכל על אחרים ולחיות כמו שהם אומרים, רוצים ומעריכים…

אז ככה.

יש לכך הרבה סיבות ואמנה את חלקם:

– אין צורך להתמודד עם פחדים.

– אין צורך להסתכן בדחיית העדר.

– לא מסתכנים בכישלון.

כשאנחנו מפסיקים להתפשר על החיים שלנו, אין לנו ברירה אלא לפגוש פחדים קיומיים שיש בתוכנו. פחדים כמו פחד מדחיה, פחד מנטישה, פחד מביקורת, פחד שלא יאהבו אותנו, פחד שיבקרו, ישפטו, יזלזלו אותנו. פחד שיראו את הזיוף שלנו. פחדים קיומיים וזה ממש מפחיד…

– אין צורך לפגוש מקומות אפלים.

להפסיק להתפשר על החיים שלנו זה אומר שאנחנו דבר ראשון מפנים את המיקוד פנימה אל תוך עצמנו. ושם למרבה הבהלה אנחנו פוגשים גם דברים לא ממש נעימים. דברים כמו נזקקות, תלות, כאבים מהעבר, טראומות, קנאה, שנאה, שיפוטיות, גאווה, דימוי עצמי נמוך, מיניות פרועה ולא מרוסנת, תשוקות ויצרים אפלים ועוד דברים 'מגעילים' ואפלים שעדיף לא לראות ולא לפגוש לעולם.

– אפשר תמיד להשליך את האחריות על החיים שלנו על מישהו אחר.

– תמיד אפשר למצוא אשמים לכל מה שקורה לנו.

– אנחנו יכולים להמשיך להיות ילדים קטנים, קורבנות של נסיבות ואירועים.

– יש לנו מלאי תירוצים מפה עד הודעה חדשה למה אנחנו לא מצליחים כמו שאנחנו רוצים.

זה הכי כיף. תמיד יש את מי להאשים, על מי להשליך את האחריות. אנחנו תמיד טובים ומושלמים ונסיבות חיינו הם הבעייתיות. כשאנחנו מפסיקים להתפשר אין לנו את הלוקסוס הזה. פתאום אנחנו אחראים על חיינו. פתאום אם משהו לא הולך כמו שאנחנו רוצים אנחנו נאלצים לשנות אותו. אין את מי להאשים. מחויבות ואחראיות הם באסה רצינית.

– הרבה יותר קל לבדוק מה אחרים רוצים מלמצוא מה אנחנו באמת רוצים.

– אפשר להתמלא בסיפוקים מידיים.

– יש לנו את הלוקסוס בחיים ללא מודעות.

– יש לנו לגיטימציה לברוח לתאוות ולסיפוקים רגעיים.

כשאנחנו מפסיקים להתפשר על החיים שלנו קניות בקניון. שיטוט באינטרנט. התמכרויות וצפייה בטלוויזיה כבר מפסיקים לעשות לנו את זה. וכך החור השחור הזה פשוט נשאר שם עד שאנחנו לומדים איך לרפא אותו. מנסיון, זה לא ממש כיף להרגיש אותו. עדיף להמשיך להקהות את התחושה ולמלא אותו באוכל, שתיה, סיגריות, קניות או אוננות כפייתית.

– דרמות רגשית – הזנה מדהימה ומטלטלת.

– ככה אנחנו יכולים להיות תמיד צודקים.

– מסכנות שמזמינה הרבה אמפתיה ועוטפת אותנו ברחמים עצמיים (וברחמים מהסביבה)

כשאנחנו מפסיקים להתפשר על החיים שלנו חלק ממה שמחבר אותנו לסביבה נעלם. אנחנו כבר לא עטופים באומללות, ברחמים, בהתמסכנות קהילתית וקורבנית. אנחנו הופכים ליותר אוביקטיבים ומציאותיים מסובייקטיביים ונגועים. כבר לא תמיד צודקים. המציאות מפסיקה להיות בצבעי שחור לבן בלב ונכנסים הרבה גוונים של אפור באמצע.

חבל לוותר על זה. להיות צודק זה כוח. זה ממלא אותנו. לפחות ככה אנחנו מרגישים מיוחדים ובעלי עוצמה. ולמען האמת, לפעמים אנחנו נאלצים לשחרר אנשים שכבר לא ממש מתאימים לתדר שלנו. אז בשביל מה בעצם?!

והאמת יש עוד הרבה סיבות. סיבות כמו…

– היאחזות בזהות האשלייתית שלנו לנצח.

– להמשיך לחיות את החיים ללא רגשות עמוקים, לצוף מלמעלה. 

לשרת את החיים במקום לחיות אותם. לחיות זה מפחיד. לחיות זה להרגיש. לחיות זה לתת לדברים לגעת בנו…

– אפשר להמשיך להיות עבדים של המערכת.

– אפשר להמשיך לשחק לנצח את התפקיד שאנחנו משחקים מול אבא, אמא, האחים, הבוס והיקום.

– ויותר מכל, הלגיטימציה להמשיך להתפלש בבוץ.

בוץ הוא מגעיל אבל הוא דביק חם ומנחם. וכנראה שזה די כיף…

ועכשיו ברצינות (ובאהבה),

מה באמת גורם לאנשים להתפשר על החיים שלהם?

מה גורם לאנשים לשקוע בשינה עמוקה, לחיות חיים משעממים נטולי תשוקה ואהבה?

מה גורם לאנשים לקום בוקר אחר בוקר בלי סיבה אמיתית להתעורר בבוקר?

מה גורם לאנשים לחיות כזרים בבית האישי שלהם?

מה גורם לאנשים להתפשר על עצמם ועל החיים הראויים להם?

פעם אפשר היה לומר שזה אולי חוסר ידע. אנשים פשוט לא ידעו שאפשר לחיות אחרת. אם נולדת לבית של פועלים פשוטים, דינך היה להישאר פועל פשוט לנצח. אם נולדת לבית של אלימות וניכור, דינך היה לחיות כך למשך כל חייך.

פעם היה אפשר לומר שאנשים עסוקים בהישרדות הבסיסית של החיים. ואכן באופן מסוים זה גם היה נכון. אנשים עבדו פיזית מאד קשה בשביל לשרוד. היו תקופות של רעב ומלחמות ומה שעניין את האנשים זה שיהיה להם ולבני משפחתם מה לאכול ושלא יהרגו אותם ואת בני משפחתם.

אבל תכלס' הזמנים האלה עברו. וגם לגבי העבר, זה לא מאה אחוז מדוייק. כיוון שגם בתקופות של רעב ומלחמה לאנשים היה אחוז קטן של בחירה.

תמיד היו אנשים שכן הצליחו להתעלות על פני המצב ולבחור להגיב למציאות בדרך שהם מאמינים בה.

לאדם יש יכולת להגביה את עצמו אל על ויכולת להנמיך את עצמו לדיוטות מאד נמוכות. רוב האנשים ישארו איפה שהוא במרכז. מעטים ילכו לקצוות. בזמני הישרדות הנטייה תהיה לרדת למטה ורק בודדים יצליחו להתעלות על המצב.

אבל זה לא באמת העניין.

כיום.

תקופה של שפע.

אין באמת הרבה דברים שמגבילים אותנו ועדין אנחנו מוצאים את עצמנו מתפשרים בכל כך הרבה תחומים ומקומות בחיים.

גם מי שממצה את עצמו מבחינה עסקית וכלכלית יכול למצוא את עצמו רעב מאד וחסר מבחינה רגשית, נפשית, זוגית ומשפחתית.

ולמה זה?

מעבר לחוויה הפנימית שחלקנו סוחבים איתנו מהעבר שאנחנו לא ראויים לטוב. הבעיה העיקרית שלנו היא חוסר המוכנות שלנו לשלם מחיר אמיתי.

אנחנו רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

רוצים לקבל בלי לתת.

להיות עם המאהבת והאישה ביחד.

לצאת למהלכים עסקיים בלי להסתכן בכישלון.

להתפרסם בלי להתמודד עם ביקורת וחוסר קבלה.

לפתוח את הלב ולאהוב בלי לפגוש את הכאב שבתוכנו.

להתחבר לעצמנו ולממש את עצמנו בלי לראות את הצללים שלנו.

להיות רוחניים בלי לעבור דרך חיבור לרגשות שלנו.

לפרוץ בלי לצאת מאזור הנוחות שלנו.

ועוד ועוד.

אנחנו רוצים את הכל כאן ועכשיו בלי לעבור תהליך אמיתי. בלי להתפתח מבפנים. רוצים להיות 'מישהו' לפני שבנינו בתוכנו 'משהו'

ואין חיה כזאת.

בטבע לכל דבר דרוש זמן.

זמן זה תהליך של התהוות, בשלות והתפוררות.

כמו שלוקח לעובר 9 חודשים להתפתח ואי אפשר לקצר תהליכים.

כמו שלוקח לזרע תקופת זמן להבשיל ולהיות לעץ ואי אפשר להאיץ תהליכים.

כך גם אנחנו.

בשביל לחיות באמת. בשביל להפסיק להתפשר על עצמנו והחיים אין מנוס מלהיכנס לתהליך אמיתי של גדילה וצמיחה.

אבל חשוב מכל קודם:

1. לזהות את המחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו מתפשרים על עצמנו ועל החיים שלנו – תקראו כאן ותבדקו :)

2. לבחון בכנות, מה יוצא לנו מזה? מה הרווח הסמוי שלנו בזה שאנחנו מדשדשים בבוץ ונשארים תקועים בתחום הספציפי הזה בחיינו? בין אם זה בעבודה/בזוגיות/בהרגלים לא רצויים/בקשר עם הילדים/בקשר עם ההורים ובכל תחום אחר.

כן. זה מצריך כנות.

הנטייה הטבעית היא לומר לעצמנו שאנחנו לא מרוויחים כלום ורק מפסידים.

אבל קחו בחשבון, שאם לא היינו מרוויחים מהדפוס הזה, הנפש שלנו הייתה מתפטרת ממנו. אז אולי רציונאלית אנחנו שוללים או שופטים את הרווח הזה. אבל לא תמיד הרגש והנפש שלנו הולכים ופועלים לפי הרציונאל שלנו.

3. ואחרון חביב, לבחון מה אנחנו רוצים? מה אתם באמת רוצים? איך אתם באמת רוצים לחיות את החיים שלכם? איזה חיים באמת נועדתם לחיות? איזה משמעות באמת יש לקיום שלכם?

וזהו. פשוט לראות את זה.

לאט לאט הבהירות תגיע. השלב הראשון הוא קודם כל לראות.

אחרי שרואים, הצעד הבא הופך לברור.

אוהבת אתכם המון.

ובטח שאני לא שופטת אף אחד שמתפשר על חייו ומסתפק בבינוניות. מניסיון אני יודעת כמה התהליך הזה מאתגר ומחייב אומץ. רק שחשוב שבאמת נתבונן למציאות בעיניים ונבחר. ובראש ובראשונה כמו תמיד, אני פשוט כותבת את זה כתזכורת לעצמי :)

חיבוק גדול,

חני

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “כל הסיבות למה מומלץ להתפשר על החיים שלנו ולחיות חיים בינוניים ומשעממים!”

  1. רותבתאריך 23 אפר 2014 בשעה 5:49 pm

    נתת לי כוח… ושכנעת אותי לא לוותר על עצמי. תודה רבה!

    [Reply]

    חני Reply:

    יקירה,
    אף פעם אל תוותרי על עצמך!
    כשעייף לך פשוט תנוחי קצת ותמשיכי הלאה!

    [Reply]

  2. שרוןבתאריך 23 אפר 2014 בשעה 7:30 pm

    חני, מזל שיש אותך!
    תודה שאת לא מפסיקה להזכיר לנו ולעורר אותנו, כי מניסיון שלי, גם שכבר מתעוררים ומחליטים שלא לחיות בבנוניות, מתחיל תהליך כזה של רצון, מחשבות, תובנות, אפילו עשייה אבל מן דשדוש ועצירות וקטיעות, מה עושים? איך עוברים משלב הרצון והתובנות לשלב עשייה, כזה שיביא תוצאות וימנע את העיכוב שמן הסתם נגרם מהפחדים, או שאולי זה פשוט תהליך הבשלה ??
    אשמח לעצתך
    תודה!
    בורכי

    [Reply]

    חני Reply:

    היי שרון,
    תודה לך.
    איך עוברים משלב הרצון לשלב העשייה? שאלה טובה!
    2 אפשרויות:
    1. לקבל עזרה וליווי ממישהו תומך
    2. להתחיל בצעד קטן ועוד צעד ועוד צעד ולהמשיך באומץ.
    חיבוק!
    חני

    [Reply]

  3. ריקיבתאריך 24 אפר 2014 בשעה 12:55 am

    חני! התגעגעתי למיילים שלך ותהיתי לאן נעלמת. ושתדעי לך ששלחתי כתבים שלך לשני ידידים שלי והם מאוד התרשמו. אהבתי מאוד את הישירות החותכת ואפילו קצת בוטה שבה הפוסט הזה כתוב. אין כמו התובנות המעמיקות שלך!
    אשתף מעצמי, שממש קשה לי לא ליפול לקטע של לברוח לסיפוקים מיידים. ממש. וזה דופק אותי בחיים. זה גם נורא קשה עם האינטרנט הזה, והאוכל המפתה שנמצא בכל מקום. זה ממש אתגר שאני צריכה להתמודד איתו הרבה מאוד. זה לא קל בכלל. עכשיו לדוגמנ אני גולשת באינטרנט במקום ללמוד למבחן שיש לי מחר בבוקר…. :( ואיכשהו תמיד האימפולס מנצח את הרציונאל. אני לא רוצה לשאול מאין "מה עושים עם זה??!" כי זה כאילו להסיר מעצמי כל אחריות, אבל השאלה מקוננת בראש… מה עושים עם זה???!!

    [Reply]

    חני Reply:

    מקסימה את!
    איכשהו מרגיש לי, שהצרכים הרגשיים שלך לא מקבלים מספיק מענה והחיפוש אחר רגש ומילוי רגשי נמצא שם תמיד.
    זה מה שהרבה פעמים מביא לדחינות ולהיכנעות לפיתויים.
    מה עושים עם זה?
    אופציה אחת זה ללמוד להתנהל עם האנרגיה הזאת ולתחום אותה.
    אופציה שניה זה לספק את הצורך שלנו ברגש במקום הפנימי שלו וכך לא נגרור את החיפוש הזה לתחומים אחרים בחיים.
    חיבוק!
    חני

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *