אוג 11 2015

אמאלל'ה, איזה פחד!!!!

מאת: בשעה 7:17 am נושאים: התבגרות רגשית,התפתחות אישית

רעש מטורף באוזניים. בלאגן בראש. שוב ושוב להעביר בראש את רשימת מליון הדברים שאני צריכה לעשות לפני שאני נוסעת [ולדעת מראש שאין סיכוי שאפילו רבע יעשה].

זהו. כבר לא יכולה להדחיק את זה. אני לחוצה מוות.

הספירה לאחור התחילה. הכרטיסים ביד. עוד פחות מ4 שבועות אני מעמיסה את המוצ'ילות על הגב ולוקחת את החבריה שלי אל עבר הבלתי נודע.

אין ספור הרמות גבה [במקרה הטוב זה מסתיים רק בזה].

סיום תהליכים טיפוליים ופרידה מאנשים שבשנה האחרונה היו חלק מהחיים שלי ונכנסו עמוק ללב שלי.

הרבה עומס. רגשי. פיזי. נפשי. ומנטאלי.

אבל בין לבין אני לא יכולה שלא להרגיש את הפחדים שלי מחלחלים פנימה.

הפחד מאיך אני אסתדר לבד? ומה יהיה? ומה אם הילדים ישגעו אותי ורק יריבו ויתלוננו כל היום? ואיך אשרוד את החגים? ואת האוכל הכשר? והתקציב הנמוך? והשבתות?

ובכלל. האם אתחבר? במה אעסוק כשאחזור? מה נעשה כל היום? איך אסתדר עם הצורך שלי במרחב אישי? איך הם ישתלבו חזרה במסגרת הלימודית כשנחזור? ממה אתפרנס?

ועוד מליון ואחת מחשבות. פחדים. חששות ורעשי רקע שהמשותף לכולם הוא הניסיון להפחיד אותי ולהניע אותי מלצאת אל הבלתי נודע. הניסיון להשאיר אותי במוכר ובידוע.

אני מסתכלת אחורה.

הם תמיד היו שם הרעשים האלה.

לפני כל שינוי ושינוי שעשיתי בחיים שלי.

לפני שנפרדתי. ולפני שהתגרשתי. ולפני שלקחתי שנת חופש וחייתי על אבטלה ופיצויים ועשיתי רק מה שאני אוהבת. ולפני שהלכתי לעבוד בלית ברירה בשביל להתקיים. ולפני שפרשתי והפכתי לעצמאית במשרה מלאה. ולפני כל מיזם או פרויקט חדש. ולפני שיצאתי לשביל ישראל. ולפני שיצאתי לבד להתבודדות לקפריסין. ולפני שאני הולכת על החוף רחוק מבני אדם. ולפני שאני משוטטת לבד בטבע. לפני שהתמסרתי והסכמתי להיכנע לגמרי ולקבל עזרה.

שם לפני כל דבר חדש. לא רגיל. לא ידוע. הם עולים ומחלחלים.

הפחדים…

בווריאציה כזאת או אחרת אבל הם עולים.

זה טבעי שהם יעלו.

על זה נאמר: "תפקיד הפחד – להפחיד!".

הם שם בדיוק בשביל להפחיד אותנו מלחולל שינוי ולהשאיר אותנו במקום.

העניין הוא כמה מקום אני נותן לפחד בחיים שלי. כמה אני נותן לו לנהל אותי וכמה אני מתמודד איתו ומפוגג אותו?

פחדים תמיד יהיו וזה טבעי.

בתכלס' הם מנסים להגן עלינו.

– – –

בחיי פגשתי כל כך הרבה סוגי פחדים גם אצלי וגם אצל אחרים.

חלקם חרדות של ממש.

לרוב הפחד מתחפש בצורה רציונאלית עם מערכת משומנת של הצדקות ורציונליזציות שאנחנו עושים לו.

הרבה פעמים הוא פשוט ישאיר אותנו משותקים, חסרי אונים ללא תזוזה. יושבים על הגדר מבלי לבחור ולקחת אחריות. מתוך ציפייה שמשהו יקרה והוא פשוט יעלם ואז נוכל לפסוע לנו בנחת בדרך המובילה אל עבר הרצון שלנו.

אולי ניסים קורים. אבל אני עוד לא נתקלתי בנס כזה שהפחד נעלם מעצמו והבן אדם הילך לו בקלילות אל עבר מימוש הרצון שלו

הפחדים מתפוגגים באמצעות זה שאנחנו פועלים למרות הנוכחות שלהם. באמצעות זה שאנחנו מרגישים את הפחד ועושים בכל זאת. באמצעות זה שאנחנו נותנים לרצון ולשיקול הדעת שלנו לנהל אותנו ולא לפחד.

את הפחדים שלי אני מרגישה אחד לאחד. ואז מחייכת אליהם והולכת מתוך ידיעה ברורה שיש לי את עצמי ושהכל יהיה בסדר. שדברים יסתדרו בצורה הטובה ביותר ושהאחריות שלי היא רק על הדרך ולא על התוצאה.

אני לא מדחיקה. לא משחקת אותה נטולת פחדים, לא מרגישה מצ'ואיסטית מהסרטים ואפילו לא מתנתקת רגשית. אני מרגישה אותם וזוכרת שהם רק פחדים.

כל כניעה לפחד – מקטינה אותנו.

כל התמודדות – מגדילה אותנו.

אני חייבת לסייג את זה ולומר שכשאני פוחד. וזה משתלט עלי ואני לא מסוגל לנוע. אבל אני מתמודד עם זה ברמה של כנות עצמית ואחריות ומעיז להודות בפני עצמי שאני פוחד. פשוט פוחד. זה גם עוזר. זה גם מגדיל. זה מאפשר לי לנשום ולהיות בחמלה כלפי עצמי. ובסופו של דבר מכין אותי לקראת תזוזה בתוך הפחד ומתוך השיתוק וחוסר האונים.

הבעיה מתחילה כשאני נאחז בפחדים שלי, יוצר דרמות או מספר לעצמי סיפורים או כשאני מדחיק את הפחדים שלי. ואז אני תקוע בלי באמת להבין למה ובלי מסוגלות לנוע.

כל מה שעולה ממעמקי הלב שלכם הוא בר ביצוע. כל רצון, שאיפה וחלום שנובעים מהמהות שלכם אפשריים. אל תתנו לפחדים לשתק אתכם.

ואם הם כבר משתקים אתכם אז תסתכלו במראה, תודו בפני עצמכם בכנות: אני לא זז כי אני פוחד. אני רועד מוות.

אז כן. אני פוחדת.

אני באמת פוחדת.

אני עושה את השינוי הזה יחד עם הפחד.

וזה בסדר. אני מקבלת אותו לגמרי.

מכבדת אותו אפילו.

אבל…

לא מאפשרת לו לנהל אותי!

– – –

גם לך מגיע שינוי. גם לך מגיע לחיות באופן שבו תמיד חלמת לחיות.

גם לך מגיע ללכת ולחיות את החלום שלך. ללכת לחיות בגדול. ללכת ולממש את עצמך בצורה מלאה חופשית. ללכת עם הלב שלך.

אז כן. ברור שיש לך פחדים.

ברור שהם עולים.

ברור שהם יושבים שם ומנקרים בראש שלך.

ברור שהם רוצים להשאיר אותך במקום.

חייך אליהם.

תן להם מקום.

אבל תזכור שהם רק פחדים.

בסך הכל פחדים.

רק המעבר דרך הפחדים שלך הוא זה שישחרר אותם ואותך.

העשייה למרות הפחד היא זאת שמכווצת את הפחד עד שהיא מעלימה אותו לגמרי.

הפחד הרבה יותר מפחיד כשמקשיבים לו, נשמעים אליו, מאמינים לו או מזדהים איתו.

כשמתמודדים איתו ולמרות הנוכחות שלו מבצעים פעולה, הוא נסוג ומתקטן ולבסוף נעלם לגמרי. כל המטרה של הפחד היא למנוע מאיתנו לגדול ולצמוח. אך אם איננו נכנעים לו הוא מתמוסס בהדרגה.

ולכן התנועה חשובה.

הכנות חשובה.

ובעיקר האומץ להתמיד בדרך למרות הפחד.

מה מפחיד אותך באופן אישי?

איפה הפחד שלך תוקע אותך. מעכב אותך או מנהל אותך?

באופן אישי. הפחדים הגדולים ביותר שלי נמצאים בקירבה. באינטימיות. בהתמסרות. בשחרור שליטה. בלאפשר למישהו לראות אותי את כל כולי בלי הגנות.

הפחדים הגדולים שלי קשורים למערכות יחסים ולמסוגלות שלי להיות אני. פשוט ככה. לחשוף חולשה. לחשוף את הצרכים הכי עמוקים שלי. את הנזקקות. את התלות.

לחשוף את זה שאני לא מסתדרת לבד. זקוקה לאחרים ורועדת מוות שהצורך הזה ישאב אותי וימוסס אותי לגמרי. יעלים אותי ויבלע אותי.

נסיעה להודו. לבד. עם 4 ילדים בלי לדעת מה ואיך. זה קטנות…

אוהבת אתכם.

חיבוק,

חני

11 תגובות

11 תגובות לפוסט “אמאלל'ה, איזה פחד!!!!”

  1. חליבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 8:13 am

    חני את מדהימה!!! אני מסכימה איתך בכל מילה ובכל רעיון!
    את תותחית שאת נוסעת להודו ועוד עם הילדים. וואו!!! תהני, תשתחררי ותחזרי אלינו עם תובנות חדשות :)

    [Reply]

  2. בתיהבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 9:17 am

    אין אני חולה עלייך

    [Reply]

  3. עליזהבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 10:21 am

    חני המדהימה !! מסתבר שהעיקר זה לא "לא לפחד כלל" אלא לפחד ולהתגבר !

    [Reply]

  4. טלי מורבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 1:40 pm

    חני שיהיה לך בהצלחה את חייבת לנסות ושמעתי מהבן שלי שהיה בהודו שההודים מאוד טובים.אז יהיה בסדר…זה בוער בך ולפחות תנסי…ותחזרי עם המון ידע חדש ותובנות ששוות יותר מכסף…בהצלחה

    [Reply]

  5. יהושעבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 2:09 pm

    האם את כותבת את זה כדי לפרק את המתח והפחד או שאת באמת פתוחה לקבל תמיכה?

    [Reply]

  6. רותיבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 3:30 pm

    חני, אין כמוך !!!! מאלפת ומעלפת !!!!! הן התובנות והן הגישה שלך אליהם – הצלחה!!!!

    [Reply]

  7. גילהבתאריך 11 אוג 2015 בשעה 11:54 pm

    חני יקרה!
    כל הכבוד לך! את השראה ! מאחלת לך טיול מקסים,מלמד ומרגש וזיווג משורש נשמתך שיכיל אותך ואת מי שאת ומה שיש לך לתת והכל מכל כל!

    [Reply]

  8. יעלהבתאריך 12 אוג 2015 בשעה 2:31 pm

    וואוו, קראתי וראיתי עצמי במקומך. את כותבת
    "באופן אישי. הפחדים הגדולים ביותר שלי נמצאים בקירבה. באינטימיות. בהתמסרות. בשחרור שליטה. בלאפשר למישהו לראות אותי את כל כולי בלי הגנות"
    הרבה שנים היה חשוב לי להוכיח לעצמי ולעולם שאני תותחית וגיבורה ומסתדרת לבד…. לקח לי שנים להבין שאני
    מתרחקת מחלקים אחרים שקיימים בי ומרחיקה עצמי מהסובבים אותי.
    עדיין מנסה ללמוד… זה לא קל… מתקרבת ומתרחקת, קמה ונופלת וכך חוזר חלילה….
    לפחות היום מכירה ורואה את הדינמיקה…. לפעמים מתייאשת ולא מאמינה שאצליח להתגבר על הפחד העמוק כ"כ…
    לוקחת פרקי זמן להתאושש מכל נפילה… לא פשוט אבל ברור לי שזה אחד מהתיקונים או התיקון שלי בחיי אלו.
    בהצלחה לך בדרכך העלומה

    [Reply]

  9. aaבתאריך 13 אוג 2015 בשעה 12:24 am

    אני מרגיש את הפחדים שלך…
    הם נוראיים…
    הם מכלים כל חלקה טובה,
    הם לא משאירים לבן-אדם שום כלום מעצמו.

    [Reply]

  10. אפיבתאריך 13 אוג 2015 בשעה 5:33 pm

    הפחד הוא בעיקר מהלא נודע זהו גם תירגומו הלטינית להתגבר על הפחד פירושו לעשות משהו שלא נודע תוצאותיו ולהיות מוכנים להתנסות וגם להתחרט ללא רגשות אשם
    אני יודע להסביר את זה את יודעת לעשות את זה "כל הכבוד" צריך ללמוד הרבה מאומץ הלב
    צריך ללמוד ממך בעיקר "איך לפחד"
    מעוררת השראה תודה על הכל

    [Reply]

  11. תהילהבתאריך 18 אוג 2015 בשעה 6:31 pm

    תודה על השיקוף של מה שאני מרגישה וחווה בתקופה האחרונה.
    הייתי זקוקה לזה.
    אוהבת אותך!

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *