ינו 08 2012

האח הגדול – איפה זה פוגש אותי…

האמת, יותר מידי אנשים שאלו אותי השבוע האחרון אם אני רואה את "האח הגדול" ואם ראיתי את העונה שהתחילה עכשיו. אז לא, אני לא רואה. ואתם יודעים מה, זה נראה לי פתטי לבזבז את החיים שלי בצפייה על חיים של אנשים אחרים, כאשר יש לי חיים משלי.

כמובן, יש את אלה שצופים בתוכניות ריאלטי ומקבלים תובנות על החיים. אני מסתפקת בצפייה על החיים שלי ובהתבוננות בהם – יש לי מזה תובנות הרבה יותר יישומיות ממה שאני יכולה לקבל מצפייה על חיים של אחרים. והלוואי ואותם אני אוכל בפועל להפוך לחלק ממני.

אופן התנהלות הדברים בעולם משול לאדם שחי בתוך חדר חשוך וסגור. הוא נולד לתוך החדר הזה ומבחינתו זה כל מה שיש בעולם. גבולות החדר זה גבולות התודעה שלו. גבולות החיים שלו וגבולות החלומות שלו. יום אחד קרה משהו חזק שזעזע את גבולות החדר ולפתע פרץ אור לחדר. הסתבר שנוצר סדק קטן שדרכו אור חודר. כשניגש האדם לסדק. לתדהמתו, מבעד לסדק הוא ראה עולם שלם של אורות, צלילים, אנשים בקיצור בליל של מראות וחושים. מאותו היום ואילך ישב האדם ליד הסדק והעביר את ימיו בצפייה על מה שקורה בחוץ. צפה ממרום חדרו על כל מה שקורה. לאט לאט, הפך האדם למבין גדול במה שקורה בחוץ. ידע לפענח. ידע לשער מראש מה יקרה. הבין היטב במהלכים בחוץ. ידע לייעץ היטב מה יקרה למי שיעשה כך ולמי שיעשה אחרת. הבין מעולה, אך בסופו של דבר לא היה חלק.

וכך גם אנחנו. ישנו את השלב הזה בחיים, שאנחנו חיים לפי מה שאנחנו רגילים. לפי מה שאנחנו יודעים. לפי מה שגדלנו לתוכו – אין לנו מושג שמעבר לגבולות התודעה שלנו יש עולם ומלואו. עולם מרהיב מלא ביופי, בשפע ובאהבה. ואז, קורה משהו שמעורר אותנו. אנחנו קולטים שיש אפשרות אחרת, שגבולות התודעה שלנו הם לא גבולות החיים. ואז, מתחילה הצפייה וההתבוננות. אנחנו מתחילים להעביר את חיינו בניתוח, בהתבוננות, בהבנה של תהליכים. ממש כמו מי שיושב וצופה ב"אח הגדול" אנחנו צופים, מנתחים, מבינים מראש מה הולך להיות.

אבל, וכאן האבל הגדול – אנחנו לא חלק מהמשחק. אנחנו אולי אלופים על הנייר. אלופים בידע. יכולים אפילו להיות יועצים מוצלחים בתחום – אבל, אנחנו לא משחקים את המשחק. ובהקשר למשל הקודם – אנחנו לא באמת חיים! אנחנו מתבוננים על החיים. מדברים על החיים. מנתחים את החיים – אבל לא חיים באמת.

רק כאשר אנחנו מפסיקים להסתכל על חיים של אנשים אחרים, יורדים ממרום גובהנו ומתחילים מאפס שם אנחנו מתחילים לחיות. כאשר אנחנו מתחילים לבצע את מה שאנחנו יודעים שאחרים אמורים לבצע – שם אנחנו מתחילים לחיות.

כשאנחנו מסכימים לוותר על הצורך להיות מעל ומנמיכים את עצמנו לגובה העיניים של כולם. כן, אנחנו פשוט כמו כולם. לא יותר ולא פחות. פשוט כמו כולם – אז המשחק מתחיל עם הכישלונות אבל עם החוויות, ההנאה והסיפוק.

וכן, תתייחסו לחיים שלכם כמו אל משחק. זה יהיה הרבה יותר כיף. תנו לעצמכם את הלוקסוס של לחיות את החיים אחרת ולא רק להתבונן על החיים בעומק.

וכמו תמיד, אני כותבת את זה יותר לעצמי מאשר לכם :)

כרגיל, מוזמנים לשתף ולהגיב.

הרבה אהבה,

חני.

2 תגובות

2 תגובות לפוסט “האח הגדול – איפה זה פוגש אותי…”

  1. שירהבתאריך 08 ינו 2012 בשעה 4:42 pm

    חני, את בדיוק קלעת בול.
    אני מעבירה כל כך הרבה ימים ושעות בצפייה אחר התוכנית ומרגישה זבל.

    [Reply]

    חני Reply:

    שירה יקרה,
    תנסי להוסיף בחיים שלך עשייה של דברים שאת נהנית. תכניסי יותר חוויה לחיים שלך.
    כבר לא תרצי לשבת כ"כ הרבה שעות בצפייה פסיבית.
    הרבה הצלחה,
    חני

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *