אוג 05 2012

איך לשחרר שליטה ולהפסיק לפחד או לדאוג?

וואוו. כבר שבועיים שלא כתבתי… התגעגעתי :)

היינו בטיול בצפון. וחוץ מהאוויר המדהים, הנוף, הטיולים והמים – יצאתי עם שיעור מדהים.

בליל טו' באב יצאנו לטיול מוזיקלי ביער ביריה. טיול של כ3 שעות במעמקי היער שכלל תחנות מפגש עם אמנים מנגנים. בתחנה האחרונה לפני העלייה לאוטובוס, בעוד האומן מנגן לו במפוחית ובחלילית אני פתאום קולטת שהמפתח של הרכב שלי נעלם.

ממש נלחצתי. הפכתי את התיק שלי ושל חברה שלי. וכלום – המפתח נעלם. איננו. כאילו בלעה אותו האדמה. השארתי את הילדים להשגחה והתחלתי לרוץ אחורה מתוך מחשבה שאולי המפתח נפל בעלייה או בעצירה הקודמת שלנו, נבורייה.

בעודי הולכת, מצד אחד כולי בלחץ. מצד שני, אני אומרת לעצמי שעל סמך ניסיון העבר שלי, כל פעם שדאגתי – בסוף איכשהו הדברים הסתדרו. כך שאין לי באמת סיבה לדאוג.

אז אני יורדת בירידה מתוך מחשבה, שהנה אני הולכת למצוא את המפתח. שאין לי מה לדאוג ושאני אוטוטו הולכת למצוא את המפתח. וככה אני ממשיכה ללכת, כשבראש שלי כל הזמן המנטרה – אל תדאגי את כבר מוצאת את המפתח.

ואז הכתה בי התובנה כמה אני מגוחכת. מצד אחד אני אומרת לעצמי אל תדאגי, כי אני יודעת שבסוף דברים יסתדרו והכל יהיה בסדר. מצד שני, אני מתנה את הבסדר הזה במציאת המפתח. אני כאילו, משכנעת את עצמי לא לדאוג כי המפתח ימצא.

אבל זאת לא חכמה. זה בסך הכל ניסיון מחוכם יותר לשלוט במציאות.

פתאום קלטתי שאם אני באמת מאמינה שהכל יסתדר ושהכל יהיה טוב. ושהכל הוא בעצם הוא כבר טוב,  אני צריכה לשחרר את ההתניה הזאת שהטוב = מציאת המפתח. ושאם אני לא דואגת, אז אני לא דואגת עד הסוף. ושאם טוב. אז הכל טוב – גם כשאני לא רואה איך אני הולכת להסתדר עם זה.

ברגע שהתובנה נפלה, שחררתי לחץ. המשכתי לחפש את המפתח. הלכתי אחורה ובאיזשהו שלב קלטתי שאין מה לעשות. שאני צריכה להשלים עם זה שאין סיכוי למצוא מפתח בתוך כל היער הענק הזה.

כשחזרתי לאוטובוס. הרגשתי שקיים פער. קיים פער בין הראש, שמבין שהכל בסדר ושהכל טוב. ושאין באמת סיבה לדאוג. ובין הגוף שעדיין היה לחוץ. באיזשהו שלב בנסיעה הפער נעלם והדאגה חלפה. נשארה רק התמסרות וידיעה שהכל בסדר. ושהכל טוב. ושמה שצריך לקרות קורה בצורה הנכונה ביותר.

ו….

תנחשו מה?

???

לא. לא מצאתי את המפתח… זה אולי מה שהיינו רוצים להאמין שיקרה. אבל לא.

ממש לא מצאתי את המפתח. דברים הסתדרו להם אחרת והנה אני כבר בבית עם רכב נוסע. ועם ידיעה שדברים מסתדרים בצורה שהם צריכים להסתדר ולא בצורה שאני חושבת שהם צריכים להסתדר.

בין הדברים הקשים ביותר לאנשים שחיים בתדמית – זאת היכולת לשחרר שליטה.

כבר כשאנחנו קטנים, אנחנו קולטים שבשביל לשרוד חברתית, אנחנו חייבים להיכנס לשליטה. תחשבו רגע על תינוקות שאתם מכירים. תינוקות הם לא בשליטה. הם זורמים. הם משוחררים. הם חיים בחוסר ידיעה ומתוך אמון מלא בחיים ובסביבה.

לאט לאט ניסיון החיים האישי שלנו מכניס לנו כאבים, פחדים והתנגדויות ומלמד אותנו שבאמצעות השליטה אנחנו יכולים מצד אחד להקהות את הכאב שאנחנו חווים ומצד שני אנחנו יכולים להתחיל לגרום לסביבה לרצות אותנו ובכך להבטיח את הקיום שלנו.

במידה ואנחנו לומדים, שהדרך הבטוחה ביותר בעבורנו לשרוד חברתית היא באמצעות זה שאנחנו מבטיחים את רצון הסביבה בנו. אנחנו נכנסים לשליטה. אנחנו נכנסים לשליטה רגשית. שהופכת להיות שליטה בהתנהגות שלנו ואפילו לשליטה במחשבות שלנו.

אנחנו מתחילים לשלוט ברגשות שלנו – ולסנן מהחוויה שלנו רגשות מכאיבים ורגשות שמפריעים לנו לקבל מהסביבה את האישור החברתי.

אנחנו מתחילים לשלוט ברצונות הפנימיים שלנו – ומסתירים את הכמיהה שלנו להיות נאהבים. את הכמיהה שלנו לחום ולמגע. את הכמיהה שלנו לנחמה וקבלה. ומתחילים להתנהל דרך הצרכים שלנו.

אנחנו מתחילים לשלוט במעשים שלנו – מתחילים להתנהל בצורות שמזכות אותנו בתשומת לב חיובית (או שלילית במידה והחיובית לא מגיעה) ומתחילים להתבגר בטרם עת.

אנחנו מתחילים לשלוט במחשבות שלנו – מתחילים ליישר קו עם מחשבות הסביבה. וגרוע מכך, ליישר קו עם האמונות השליליות של ההורים, המורים והחברים. המחשבה שלנו מפסיקה להיות אותנטית שלנו אלא הופכת לבבואה של כל מה שהוזן לתוכה.

בקיצור, מבני אדם מהותיים, אותנטיים מלאי אמון וזרימה. אנחנו הופכים להיות נעולים בנוקשות ושליטה בכל הרמות.

אנחנו מנסים לשלוט בעצמנו. לשלוט בבני הזוג שלנו. לשלוט בילדים שלנו. לשלוט במה שקורה לנו. לשלוט ברגשות שלנו. בעשייה שלנו. לשלוט ביקום. לשלוט באיך שאנחנו נתפסים בעיני אחרים. לשלוט בהכל…

אם תתבוננו בטבע תראו ששליטה זה היפך המצב הטבעי. כשבעל חיים הוא בשליטה זה רק במצבי איום. וגם זה לא נמשך לאורך זמן. האנרגיה שהייתה כלואה בזמן השליטה משתחררת לאחר שהאיום מוסר והבעל חיים ממשיך כאילו לא קרה כלום.

אצלנו, חוץ מזה שהשליטה היא לאורך זמן ואנחנו לא מצליחים להרפות ולפרוק את האנרגיה. חוץ מזה שהאיום שאנחנו חווים הוא איום אשלייתי. אנחנו גם לא מסוגלים להרפות באמת, גם כאשר מבחינה שכלית אנחנו יודעים שאין כל סיבה להישאר בשליטה. גם כשמבחינה שכלית אנחנו רוצים לנוח ולהרפות.

הלסת שלנו אצורה ומלאת מתח. טונוס השרירים שלנו גבוה. הרבה מאיתנו לא מצליחים להירדם. חלק מאיתנו לא מפסיקים לדאוג. אנחנו מפתחים חרדות, פחדים, טיקים, אובססיות, התמכרויות ומה לא???

והכל בגלל השליטה…

אז מה עושים? מה עושים כשרוצים לשחרר שליטה ולהתחיל להתמסר לרגע הזה ולמה שקורה? מה עושים כשרוצים לחיות במציאות של שפע ושל יש? מה עושים כשמואסים כבר במלחמות הפנימיות וכשקולטים שאין באמת שום דרך לשלוט במה שיש?

בשביל ללמוד לשחרר שליטה באמת מהמקום העמוק ביותר אנחנו צריכים ללמוד לשחרר את הילד הפנימי שלנו. בעצם רוב הפעולות שלנו נועדו בשביל להסתיר אותו ואת הרצונות הפנימיים שלנו. רוב רובדי השליטה הם בסך הכל ניסיונות על גבי ניסיונות לקחת את הילד הפנימי שלנו ולהסתיר אותו עוד יותר. להסתיר אותו מהסביבה ובעיקר ומעצמנו.

ברגע שאנחנו מחוברים באמת למהות שלנו. מחוברים למי שאנחנו באמת, כבר אין לנו שום רצון לשלוט במה שקורה. כבר אין שום רצון לשלוט בעצמנו או באיך שאנחנו נראים. אין רצון לשלוט בשרירים שלנו או במחשבות שלנו.

ברגע שאנחנו מחוברים למהות שלנו, אנחנו מקבלים את מי ואת מה שאנחנו בצורה מלאה. והחסר מפסיק לנהל אותנו.

אז איך חושפים את הילד הפנימי שלנו? איך מפסיקים לשלוט ברגשות שלנו?

מתחילים לחשוף את הרגשות שלנו. מתחילים לחשוף את הכאב שלנו. מתחילים להביא את מי שאנחנו באמת החוצה. מפסיקים לתת לפחד לנהל אותנו ואת חיינו.

נכון. זה לא קורה ביום אחד.

נכון. חייבים להתחייב לתהליך.

זה באמת נכון. אבל זה בהחלט אפשרי…

אפשרי לחיות מתוך שמחה. מתוך קבלה ומתוך אהבה ורכות.

אפשרי לחיות בטוב. אפשרי לחגוג את החיים.

אפשרי להתמסר ולהיפתח לרגע הזה ללא חשש ומתוך אמונה ושפע.

תסכימו כל יום לעשות צעד קטן לכיוון האותנטיות שלכם. צעד קטן לנאמנות מלאה יותר כלפי עצמכם. צעד קטן לביטוי החלקים הכואבים שלכם. צעד קטן לביטוי האנושיות, הרגשות והחולשות שלכם.

צעד קטן – לגדולה שלכם!

וכן, אני יודעת שאני אקבל כמה מיילים נזעמים. אני יודעת שנושא השליטה הוא נושא טעון. הרבה אנשים כל כך מפחדים מעצמם. כל כך מפחדים מהאני הפנימי שלהם – שזה עצוב. ובמקום לעשות תהליך אמיתי של קבלה וזיכוך – הם בוחרים לשים עוד ועוד מסכות. לשים עוד ועוד הגנות. ובמקום זאת הם בוחרים עוד ועוד לנתק את הקשר שלהם עם מה ועם מי שהם באמת. ואז כשהם נופלים, כשהם מתפרצים או כשהם מפתחים מחלות פסיכוסומאטיות – הם לא מבינים מאיפה זה בא.

הינה לכם הסימן אם אתם חיים נכון. הסימן האם אתם בדרך שנכונה וטובה לכם – תבדקו האם כשאתם הולכים לישון כשאתם לבד עם עצמכם שוכבים במיטה – האם אתם אוהבים את מי שאתם? האם אתם אוהבים את מה שאתם? האם טוב לכם? האם אתם חווים יותר שפע, רכות וקבלה מבעבר?

אם לא… אז תנסו לשחרר את התודעה גם לתכנים שנראים לכם מאיימים ואולי נשמעים לכם כלא נכונים. איינשטיין כל כך צדק באומרו שרמת התודעה שיצרה את הבעיה – לא יכולה ליצור את הפיתרון. בשביל למצוא פתרון אנחנו חייבים לחפש אותו ברמת תודעה גבוהה יותר.

מי יודע? אולי בעצם כן אפשר לחיות מתוך שמחה, אהבה ותחושת סיפוק? מי יודע? אולי החיים לא חייבים להיות סבל ויכולים להיות חגיגה?

מי יודע? אתם תדעו אם תעיזו…

הרבה אהבה,

חני

אשמח לתגובותיכם, שיתופיכם ולייקכם –יום מקסים :)

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “איך לשחרר שליטה ולהפסיק לפחד או לדאוג?”

  1. sharonבתאריך 06 אוג 2012 בשעה 10:20 am

    חני תודה רבה
    כמו תמיד – מאד מעניין ומחכים
    שאלה לי – האם יש מצב שבחלקים מסוימים, אנחנו חיים בצד של אותנטיות ושחרור שליטה
    ובחלקים אחרים שלנו בשליטה וניתוק מעצמנו?
    או במילים אחרות בחלק האחד הילד הפנימי שלנו משוחרר וזורם ובחלק האחר ההפך?
    וחוץ מזה המשפט "לחגוג את החיים" מאד דיבר אלי (או לילדה הפנימית??)
    תודה

    [Reply]

    חני Reply:

    שרון יקרה,
    את בהחלט צודקת. אנחנו יכולים להיות משוחררים מבחינה שכלית וחסומים נפשית.
    אנחנו יכולים לשחרר שליטה נפשית ולהיות חסומים רגשית.
    וכך בכל התחומים והרבדים.
    כמובן שלסביבה שבה אנחנו נמצאים יש גם השפעה. אנחנו יכולים לשחרר שליטה
    בסביבה תומכת ולהיות בשליטה ובכיווץ בסביבה ביקורתית. וכך הלאה.
    האתגר הוא להגיע למצב של בחירה בכל תחומי החיים שלנו :)

    [Reply]

  2. sharonבתאריך 07 אוג 2012 בשעה 11:25 am

    חני בוקר טוב
    אחדד את שאלתי- האם אפשר להיות משוחררים שכלית+ריגשית בתחומים מסוימים ובאחרים חסומים?
    האם זה הכל או כלום מבחינה ריגשית? או חסומים או משוחררים?
    תודה רבה
    ויום מקסים

    [Reply]

    חני Reply:

    יקירה, בואי תמקדי ספציפית את שאלתך.
    מה בעצם את שואלת אותי?

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *