מאי 20 2012

לנוע אל החופש…

מאת: בשעה 12:26 pm נושאים: התבגרות רגשית,התפתחות אישית

אני אחרי ליל שימורים עם ילדה חמודה בבית שלא מרגישה טוב – כנראה ווירוס של הקאות. אז אני יודעת שהבטחתי לכם פוסט על ההתנגדות של האגו להשתחרר מהסבל. אבל זה עמוק מידי בשביל שאני אצליח להתרכז עכשיו עם הפטפוטים והשירים של הבת שלי ברקע…

שבוע שעבר הרחבתי קצת על הדרך להשתחרר מהסבל. העניין הוא שאנחנו חיים בדפוסים. ואם אנחנו נמצאים באיזה דפוס של הרגשה רעה או של חשיבה שלילית מאד קשה לנו למצוא את הכוח לעשות שינוי ולפרוץ את המעגל.

אז מה כן אפשר לעשות?

אפשר למצוא דרכים עוקפות. והדרכים העוקפות האלה, מטרתם היא לשחרר אנרגיה שלילית ולאפשר לנו להיטען באנרגיה חיובית. כמובן שזה לא באמת ממלא אותנו מבפנים. אבל זה מאפשר לנו למצוא את הכוח לעשות את השינוי הדרוש.

תסתכלו על זה כך – כל אחד מאיתנו הוא כמו דלי, בתחתית הדלי יש חור. (גודל החור הוא אישי) וזה בעצם המעגל שבו אנחנו נמצאים. כאשר הדלי שלנו ריק, אנחנו מרגישים חסרים ואנחנו רוצים למלא אותו שוב. אבל, שימו לב. כל עוד ובתחתית הדלי יהיה חור – אנחנו שבויים במעגל קסמים אינסופי של חסר, רצון למילוי, מילוי, סיפוק רגעי ושוב חסר.

תעצרו רגע ותבחנו את החיים שלכם בכנות, באיזה מקומות אתם שבויים במרדף אחר סיפוק שלאחר זמן מה נעלם ואתם צריכים שוב למלא אותו?

התהליך הזה של מילוי החסר ואז שוב התעוררות החסר הוא תהליך טבעי כאשר מדובר על צרכים הישרדותיים פיזיולוגים שלנו. אנחנו עייפים, אנחנו ישנים ואז לאחר זמן אנחנו שוב עייפים וצריכים לישון. אבל כאשר מדובר על צרכים רגשיים זה כבר לא טבעי. זה כבר אומר שיש לנו בעיה. כי אם אני מרגיש רע עם עצמי, ואז אני מקבל הערכה מהבוס שלי וזה גורם לי לתחושה טובה – ואח"כ מישהו מעקם עלי את האף ואני שוב מרגיש רע – זאת בעיה.

בכל מה שקשור לצרכים רגשיים, אם אנחנו מסתובבים בעולם עם דלי עם חור בתחתית – אנחנו נמצאים בלופ ומתקשים מאד לפרוץ ממנו החוצה. והאמת, אנחנו לא באמת אי פעם מלאים – זאת רק אשליה זמנית שאנחנו חווים מידי פעם. (תשאלו מישהו שהיה מאוהב איך הוא הרגיש באותה תקופה ואיך הרגיש כשאהבתו נכזבה….)

אז מה הפיתרון? בדלי הפיתרון הוא נורא פשוט – לסתום את החור.

אצלנו בני האדם זה כבר פחות פשוט :( הפיתרון שלנו הוא להתבגר רגשית. וזה בעצם אומר להוציא את הצורך שלנו בחום ובהערכה ממעגל החסר ומלאות של הצרכים ההישרדותיים. כיוון שחום הוא הישרדותי רק לילד ולא לאדם בוגר. כל עוד אנחנו ילדים ברגשות שלנו. הצרכים הרגשיים שלנו הם הישרדותיים ולכן לעולם לא יכולים להגיע לרוויה מתמשכת. וכמובן, לעולם תלויים במילוי חיצוני שיחזיק מעמד רק לזמן מה.

התבגרות רגשית, כבר הרחבתי הרבה בנושא, נעשית באמצעות דיבור ושיתוף של החסרים והחולשות שלנו.

אבל מה לעשות אם אנחנו לא מסוגלים? או שאין לנו עם מי לעשות את התהליך?

מה לעשות אם אין לנו מישהו שאנחנו יכולים להיות איתו באינטימיות מלאה? ולא בא לנו ללכת לטיפול אצל מישהו שיקשיב לנו?

בשביל זה יש שלב ביניים לפני דיבור – וזה השלב של ביטוי עצמי באמצעות מתווכים. זאת דרך עוקפת שעוזרת לנו לרוקן אנרגיה שלילית, להתמלא בחיובית ולמצוא את הכוח לעשות תהליך של תיקון אמיתי של החור האישי שלנו.

אנחנו מתבגרים רגשית באמצעות זה שאנחנו מעיזים לעצמנו לתת ביטוי מלא לעולם הפנימי שלנו. על מנת לאפשר לרגש להתבגר אנחנו צריכים ללמוד לקחת את העולם הפנימי שלנו ולבטא אותו החוצה.

ביטוי בוגר רגשי זאת היכולת שלנו לחשוף החוצה את הרגשות שלנו בדיבור. ביטוי רגשי עם מתווכים יכול להתבצע באופנים רבים כמו תנועה, מוזיקה, קול, ציור ועוד. ככל שאנחנו מיומנים יותר בהבעה רגשית בעזרת כלים מסוימים, האומץ והיכולת שלנו להביא את עצמנו גם בדיבור ובכך גם להתבגר רגשית גדלים.

כאשר אנחנו מבטאים את עצמנו באמצעות קול, תנועה, ציור, אומנות, כתיבה או בכל דרך יצירתית אחרת – אנחנו אומנם לא סותמים את החור בדלי שלנו אך אנחנו מלמדים את תת המודע שלנו שלבטא את הרגש שלנו זה לא באמת כ"כ מפחיד ושזה אפילו משחרר ומהנה. אנחנו אומנם לא סותמים את החור בדלי, אבל לפחות דואגים שמה שקיים בתוך הדלי יהיה מים צלולים ולא עכורים…

ברגע שאנחנו מתעסקים עם ביטוי העולם הפנימי שלנו החוצה, אנחנו חווים שחרור וריקון. חווים אינטימיות עם עצמנו וחיבור עמוק יותר לאני הפנימי שלנו – דבר שמאפשר לנו לעשות את התהליך האמיתי של תיקון הדלי. של ההתבגרות הרגשית. של המילוי האמיתי מבפנים.

אז במיוחד בשביל להתנסות בחוויה מיוחדת של ביטוי עצמי וחיבור למקור הפנימי של האהבה העצמית שקיים בתוכנו – יצרתי לכם יחד עם הודיה כהן בונאר סדנא מרתקת של עבודת ביטוי עצמי בשילוב הגוף. אל דאגה, לא תצטרכו לספר את קורות חייכם. פשוט תתנסו בטכניקות מיוחדות פורקות רגש ואנרגיה. שיעזרו לכם להתקרב קרוב יותר לתחושת החופש והאהבה הפנימיים שקיימים בתוככם. פשוט לדלג על כל ההגנות ומחסומים שלכם ולהגיע למקום של קבלה.

ויותר מזה, תת המודע שלכם כבר לא מאמין שאתם יכולים לחיות אחרת. הוא כבול בתוך הפטפוט הקבוע שקיים בתודעה שלכם – באמצעות הכלים בסדנא תחוו לזמן מה שקט מהמבקר הפנימי שלכם – דבר שישכנע את תת המודע שלכם, שצורת חיים אחרת אפשרית גם בעבורכם.

אבל יותר מהכול, תקבלו כלים שאותם תוכלו לקחת לחיים ולהשתמש בהם בכל פעם שתרגישו עמוסים רגשית ונפשית.

אני מזכירה לכם, שהנרשמות לסדנא עד יום חמישי הקרוב 24.5 זכאיות לדיסק בונוס מתנה "ביטוי קולי – כדרך לשחרור רגשי"

מחכה לכן – הסדנא לנשים בלבד. לפרטים נוספים לחצו כאן – www.live-essence.co.il

רק טוב,

חני

כרגיל מחכה לשיתופים שלכם, לתגובות וללייקים…

6 תגובות

6 תגובות לפוסט “לנוע אל החופש…”

  1. תלמידהבתאריך 20 מאי 2012 בשעה 1:08 pm

    אני מבטאה את עצמי בלי סוף, בכל מיני צורות ואופנים, עם מתווכים ובלעדיהם. בטיפול רגשי, בשיחות נפש עם ידידים קרובים, בכתיבה רצופה , בציור, במה-לא, ועדיין החור -חור…
    אולי יש פה עוד סודות.
    או שכל זה לא מבגר רגשית, או שהתבגרות רגשית לא סותמת חורים.
    או – מאוד יכול להיות – שאני יוצאת דופן…
    שיהיה לכולנו בהצלחה.

    [Reply]

    חני Reply:

    היי תלמידה,
    התשובות אצלך! אני בטוחה שאת מכירה את המקום הזה שאליו את לא מאפשרת לחדור. את המקום הרך והפגיע, חסר השליטה שאת מפחדת להיכנס אליו ועוד יותר לחשוף אותו….
    כל הטכניקות מסייעות לשחרור הלחץ. אבל להגיע למקור הכאב אין מנוס מלהסכים לחשוף אותו ולהיחשף איתו באמצעות הדיבור.
    תשאלי את עצמך – מה הדבר שאת הכי רוצה אבל פוחדת מוות שידעו עליך?
    האם את מסוגלת לחשוף זאת? אם לא… אז יש כאן עוד רבדים שעדין מחכים לביטוי.
    הרבה אהבה,
    חני
    ולא. את לא יוצאת דופן :)

    [Reply]

  2. יעלבתאריך 20 מאי 2012 בשעה 2:26 pm

    מאמר מאלף.

    מה אותי הכי מפחיד?

    שיידעו שמתחת לכל הפוזה מסתתרת ילדה בת 3 , מפוחדת פחד מוות
    שמתה לאהבה וחיבוק.

    זה מספיק?

    [Reply]

    חני Reply:

    יעל יקרה, זה כנראה הפחד העיקרי של רובינו.
    חיבוק גדול!!!!
    תסכימי לעצמך לחשוף את אותה ילדה קטנה וחמודה. רק היא יודעת לפתוח את הלב ולאהוב. רק היא יודעת לשחרר שליטה ובאמת לשמוח. רק היא יודעת באמת לחיות…

    [Reply]

  3. חיים ברבתאריך 21 מאי 2012 בשעה 11:00 am

    חזק מתמיד חני. ממש קולע. אנחנו כל כך שבויים לפעמים במחסומים הפנימיים ובדפוסים הישנים שלנו….

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה חיים!

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *