אוק 09 2012

הדרך להשתחרר מהסבל – הלכה למעשה!

וואוו. הרבה זמן לא כתבתי. התגעגעתי :)

היה חופש ארוך. הרבה זמן לחשוב ולהתבונן בדברים… ושמתי לב שהרבה אנשים נתקעים בקטע של ההתבגרות רגשית אז החלטתי להרחיב קצת.

כמו שכבר כתבתי בעבר, התבגרות רגשית היא מענה להרבה דפוסי כאב. לבדידות, לסבל, לתחושת חוסר שייכות וחוסר משמעות, לחוסר סיפוק, למתח רגשי ונפשי, להתמכרויות ולבעיות נוספות שמקורם בתדמית ובלב סגור.

הרבה שיטות נותנות כלים לשחרור ופורקן רגשי. שזה מצוין. אבל זה לא מספיק. צמיחה אמיתית מהשורש מתרחשת כאשר אנחנו מנקים את תת המודע שלנו מהתכנים שמנהלים אותנו. כאשר אנחנו מסירים תדמית ולומדים להיות בגובה העיניים עם הזולת. כאשר אנחנו מוותרים על השליטה ולומדים להיות נוכחים באופן מלא בהווה. וכל זה מתרחש באמצעות התבגרות רגשית.

הדרך של ההתבגרות רגשית אומרת שאנחנו לוקחים רגשות שתקועים בזמן בגיל מאד צעיר. לרוב עוד קודם גיל חמש ובאמצעות דיבור מתוך הרגשות אנחנו מכניסים אותם לתהליך של שחרור והתבגרות.

הדרך כוללת גם את ההנמכה של עצמנו באמצעות בקשות מהזולת של דברים רגשיים ואינטימיים ובאמצעות דרכים נוספות שתוכלו לקרוא עליהם בפוסטים קודמים על הנושא.

כיום אני רוצה להתמקד בתחום הדיבור הרגשי.

בין התגובות שאני מקבלת, יש כמה תגובות שחוזרות על עצמם:

1. אין לי עם מי לדבר. מה עושים? פשוט טכנית. זה בן אדם שחי לבד. בין אם הוא מסובב באנשים אחרים ובין אם הוא אכן בגפו. אין מישהו קרוב שהוא יכול לפתוח את ליבו בפניו.

2. מה אני אשפוך את כל התלונות שלי על מי שקרוב אלי? יימאס לו ממני… זה בן אדם שיש לו אדם קרוב שאיתו יוכל לדבר אך הוא פוחד להיות למעמסה.

3. אני מדבר ומדבר ושום דבר אמיתי לא קורה. אני עדיין סובל. למה? זה בן אדם שכבר התחיל לעשות עבודה. אדם שהתחייב לעצמו אך לא רואה שינוי.

4. אני מדבר אבל זה קשה לי. אני מרגיש שאני נתקע. מה לעשות? כאן הבן אדם עושה עבודה טובה. והפחד וההתנגדות הפנימיים לקרבה, אינטימיות וחשיפה מתעוררים ומאיימים עליו.

אוקי. נעזוב רגע את סוגי התגובות שאני מקבלת ונלך להבין קצת מה ההבדל בין סבל לכאב.

אז מה באמת ההבדל בין כאב לסבל???

כאב זה רגש שנובע מהלב. וקיים בהווה.

סבל זאת חוויה שנובעת מהמוח כאשר הלב שלנו סגור וכאשר אנחנו מתווכחים עם המציאות. והוא קיים בעבר או בעתיד.

לדג' אדם שחווה קושי בחיים שלו כמו אובדן מקור הכנסה, או שהוא רווק בגיל מבוגר או שהוא סובל ממחלה מסוימת. או כל דוגמא שרלוונטית אליכם.

במידה והוא פותח את הלב, מקבל את המצב שבו הוא שרוי ומרגיש את הכאב שלו – כאן הוא מתמודד עם הרגש שלו.

במידה ואותו אדם, נלחם עם המצב, סוגר את הלב ומעביר את ימיו במחשבות כמו – "למה דווקא אני?" "מה דפוק בי?" "אני כישלון" "מה אלוקים רוצה ממני?" וכדו'. הוא יחווה סבל וסבל רב.

שוב, סבל מגיע ממחשבות שנאבקות במציאות!!! כאשר אנחנו מקבלים את מה שיש – אין סבל. וזה לא אומר שאנחנו צריכים להיכנע למצב. אלא הקבלה משחררת אותנו לפעול בשביל שינוי המצב.

תחשבו על בחורה שנמצאת בדפוס הרסני של שנאה עצמית שמתבטא באכילת יתר. לדג' היה לה יום קשה והיא התיישבה על עוגת קצפת וסיימה חצי. עכשיו יש לה 2 אפשרויות.

האפשרות הראשונה היא להתחיל להילחם עם המצב" "שוב את אוכלת" "מה יש לך שאת לא יכולה לסתום את הפה שלך?" "כולם יודעים איזה דפוקה את" "את כישלון מהלך" וכו' וכו'

או שיש לה אפשרות, לפתוח את הלב ולהרגיש את מה שקיים מתחת למחשבות. להרגיש את הכאב שהמחשבות מנסות להסתיר ולמצוא את הקבלה. ומתוך הקבלה לבדוק את הרצון הפנימי שלה. ואם היא אכן רוצה להפסיק לאכול, פשוט ללכת ולמצוא את הדרך המתאימה לכך. וקיימות דרכים!

כפי שאתם יודעים, אני בעיצומו של מסע מרתק עם קבוצה של 20 איש. ותתפלאו לשמוע שיש תרגיל מסוים שצורך 5 דקות בלבד ביום שלא כולם הצליחו לבצע. כאשר הסבל הוא השולט, אנחנו הופכים להיות מוגבלים והכוח שלנו לבצע דברים פשוטים ביותר נעלם.

ולמה אני כותבת לכם את זה?

כאן אנחנו מתחברים חזרה להתבגרות הרגשית. התבגרות רגשית נעשית רק כאשר אנחנו מדברים מתוך הרגש שלנו. מתוך הכאב שלנו ולא!!! מתוך הסבל והאומללות שלנו.

זה גם המענה לכל מי שאומר לי שהוא מנסה ושום דבר לא קורה. כאשר אנחנו מדברים מתוך הסבל שלנו שום דבר לא יקרה. כי זה מה שהאגו שלנו מחפש. הוא מחפש עוד סבל. מקסימום נרעיל קצת את האדם שמולנו.

כאשר אנחנו מדברים מתוך הרגש שלנו. מתוך הכאב שלנו – באופן מיידי אנחנו נחוש שדברים קורים. אנחנו נחוש הקלה ושחרור. גם אם היא תלווה בפחד. ולכן, כאשר אנחנו חשים את הפחד בדיוק זה המקום שבו הולכת להתרחש צמיחה. צמיחה גדולה.

מקום נוסף שבו יתכן ולא נחוש כלום, זה כאשר אנחנו מדברים על הכאב שלנו ולא מתוכו. כאשר אנחנו מדברים דיבור רציונאלי ולא רגשי. כ"כ הרבה אנשים מגיעים אלי לפגישה ומדברים על דברים כואבים ביותר בחיים שלהם. אבל הם מדברים על זה בצורה רציונאלית. כאילו הם מדברים על מישהו אחר. כאילו זה לא הכאב שלהם. כאילו זה לא החיים שלהם. התבגרות רגשית נעשית כאשר אנחנו חושפים את הרגש. וזה קשה, כי במשוואה שלנו רגש = חולשה. וחולשה = דחייה / נטישה. ודחייה = מוות.

עכשיו לגבי השאלה העיקרית שחוזרת על עצמה, אין לי עם מי לדבר. אז אם אין לכם עם מי לדבר לכו לטיפול. אבל לכו לטיפול מתוך מטרה להביא את הכאב שלכם. אחרת חבל על הזמן ועל הכסף שלכם. יש כל כך הרבה אנשים שהולכים לטיפול אבל לא מוכנים להביא את עצמם באמת. ולאחר כמה פגישות כשהם רואים ששום דבר לא קרה הם מפסיקים ואומרים לכל העולם ולעצמם שטיפול לא עוזר. חבל. אין כאן למי להוכיח. אין כאן צורך להיות צודקים. מדובר בחיים שלכם. מדובר בריפוי שלכם. עם מי אתם נאבקים???

ואם אין לכם את המשאבים ללכת לטיפול זה גם בסדר. גם אתם יכולים לצאת לחופשי ולהשתחרר מהסבל. אבל אתם זקוקים לרצון חזק. רצון חזק חזק. אחרת, תמצאו את עצמכם בעוד 20 שנה באותו מקום שבו אתם נמצאים כיום. וחבל. חבל על החיים שלכם. חבל על החיים שאתם יכולים לחיות ומחמיצים. חבל על הנפש שלכם שנשארת כלואה.

אז איך עושים את זה?

אז קודם כל – מתחייבים. מתחייבים לעצמכם. מתחייבים להתמיד בתהליך גם כשקשה וההתנגדות עולה ואז:

1. מתחילים לכתוב יומן. כאשר הדגש בכתיבה שלכם הוא על מה שאתם מרגישים. על מה שעובר עליכם. על התחושות שלכם. על הרצונות שלכם. על הכאב שלכם. על ההחמצות שלכם. על הסודות שלכם. אתם לא מייפייפים שום דבר עם הצהרות חיוביות או מחשבות דמיוניות. פשוט לכתוב את כל מה שעובר לכם בלב.

2. אחרי תקופה כשהכתיבה הופכת להיות פשוטה בשבילכם. כשזה הופך להרגל אתם יכולים לעבור לשלב הבא וזה להקדיש מידי יום רבע שעה של עמידה מול המראה ודיבור לעצמכם. כן. כן. זה אולי נשמע הזוי – אבל זאת שיטת קסמים. פשוט לעמוד מידי יום רבע שעה מול המראה ולדבר לעצמכם. לספר לדמותכם הנשקפת במראה על הכאב שלכם. על החסרים שלכם. על הסודות שלכם. על הרגשות שלכם. על החלומות שלכם. על הכל.

לאט לאט תראו איך שהשלווה מחלחלת אל חייכם והדיבור הופך להיות חלק ממה שאתם. הבדידות יורדת ותחושת השייכות והחיבור לחיים עולה.

אז הנה לכם כל הסוד. בלי להוציא שקל. רק לרצות. המתכון להשתחרר מהסבל. המתכון לחופש רגשי פנימי.

אהבה רבה,

חני

נ.ב. אם באמת מסקרן אתכם ללמוד עוד על הנושא. תוכלו לעשות זאת כאן! – לחצו כאן למעבר!

נ.נ.ב. כרגיל, אשמח לשמוע מה דעתכם? מה עוזר לכם לפתוח את הלב ולהתבגר רגשית? מה עוזר לכם לשחרר את הרגש לחופשי???

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “הדרך להשתחרר מהסבל – הלכה למעשה!”

  1. תלמידהבתאריך 09 אוק 2012 בשעה 5:10 pm

    מאוד מעורר לחשיבה ולמעשה-בעקבותיה. תודה!

    [Reply]

  2. אמיר התפתחותבתאריך 10 אוק 2012 בשעה 4:59 pm

    תודה רבה על הכתבה. אני חושב שיש הרבה דברים שצריך להתחיל ליישם…מאחל בהצלחה לכולם

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה אמיר!
    בהצלחה גם לך.

    [Reply]

  3. גולשבתאריך 06 אפר 2013 בשעה 1:37 am

    אפשר לתת דוגמא של דיבור מתוך סבל לעומת דיבור מתוך כאב לעומת דיבור על כאב?

    [Reply]

    חני Reply:

    דיבור מתוך כאב זה בדיוק במקומות בהם אתה לא מדבר. בהם אתה עוצר. משתתק וחוסם. כשאתה מגיע לנקודה כזאת תדע שכאן בדיוק המפתח…
    זה דיבור מתוך הרגש.

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *