יול 08 2012

אני לא יודע מי אני…

מאת: בשעה 10:30 am נושאים: התפתחות אישית,מי אני?,קבלה עצמית

כמו שאתם יודעים אני מקבלת המון פניות עם תגובות על התכנים שלי. ישנם הרבה תגובות שחוזרות על עצמם. והעיקריות בניהם הם:

1. ואוו. איזה הקלה. עד עכשיו הייתי בטוח שאני עוף מוזר ביקום. עכשיו אני רואה שיש עוד הרבה אנשים שעוברים את מה שאני עובר.

2. כן, אני יודע ומבין שאני לא חי את החיים שלי. אבל איך אני בכלל יודע מי אני באמת? איך אני יודע מה התדמית שלי ומה ה"אני" האמיתי שלי?

אז אני אנסה לעשות לכם קצת סדר :)

מגיל צעיר מאד אנחנו לומדים להגדיר את עצמנו בהתאם לסביבה שלנו. בתחילה אנחנו מאמצים את ההגדרות של ההורים שלנו. ולאט לאט מאמצים גם את הסטנדרטים של החברה שאנחנו חיים בתוכה.

כמובן שההגדרה שלנו היא סובייקטיבית לחלוטין. אם ההורים שלנו מעריכים שכלתנות ורצינות – במידה ואנחנו שכלתנים ורציניים אנחנו נרגיש מוערכים. ואם אנחנו טיפוסים רגשיים, יצירתיים ומלאי שמחת חיים אנחנו נרגיש לא מספיק בסדר. לא נרגיש שאנחנו מקבלים את האישור המיוחל לנו כל כך.

וכך גם חברתית. אם אנחנו חיים בסביבה שבה המשכורת הממוצעת היא 3500 ₪. במידה ונרוויח  5000 ₪ נרגיש מצליחנים. ובאותה מידה, אם נגור בסביבה שסך ההכנסה הממוצע של הוא 30,000 ₪ ואנחנו נרוויח רק 5000 אנחנו נרגיש לוזרים וחסרי מזל.

כל הגדרת הזהות העצמית שלנו היא תוצאה של הסטנדרטים החברתיים והמשפחתיים שגדלנו לתוכם. דבר שמשפיע באופן ישיר על תחושת הערך העצמי שלנו ועל הדימוי העצמי שלנו.

הבעיה היא, שכאשר אנחנו חיים בצורה כזאת, אנחנו לא לוקחים בחשבון את המהות הבסיסית שלנו. ואת העצמיות המולדת שלנו.

כאשר הגדרת הזהות שלנו מבוססת על תכנים שחיצוניים לנו, כשהיא מבוססת על סטנדרטים תדמיתיים שיכולים להיות אפילו מהופכים לנטיות המולדות שלנו. אנחנו לעולם לא נוכל להיות עם דימוי עצמי תקין ועם תחושת סיפוק רגשי אמיתי.

ותאמינו או לא, אנחנו גם לא נוכל להרגיש שאנחנו באמת אוהבים את מי ואת מה שאנחנו מבפנים. כיוון שהבפנים הזה כלל לא ידוע לנו.

ישנו תרגיל מאד פשוט שמיד יכול לעזור לכם לבדוק "מי אתם" באמת. והוא הולך כך – תנסו להגדיר מי אתם בלי שתתייחסו לדברים חיצוניים לכם. בלי לדבר על דברים שהם שלכם.

אז תעצרו רגע, וקחו לכם 5 דקות בהם תשאלו את עצמכם בכנות "מי אני"? "מי אני"? אל תתייחסו לתפקידים החברתיים שלכם. לא לרכוש שלכם. לא למעמד שלכם ולא לסטטוס החברתי שלכם.

תדמיינו שלקחו אתכם לבד רק עם הבגדים שלעורכם ושמו אתכם במדינה זרה. במקום שאף אחד לא מכיר אתם. מי תהיו? מי אתם באמת?

מי שאנחנו באמת, חייב לבטא ולהביא בחשבון את המהות המולדת שהגענו איתה לעולם. כאשר אנחנו חיים במנותק מחלקים מהותיים שלנו, אנחנו נרגיש שאנחנו לא יודעים באמת מי אנחנו. ככל שאנחנו חיים במנותק מיותר חלקים מהותיים שלנו, אנחנו נרגיש שאנחנו פחות מכירים ומחוברים לעצמנו באמת. פחות נרגיש את הייחודיות שלנו ופחות נאהב את מה שאנחנו.

ה"אני" שלנו מורכב מהרבה חלקים. את חלקם אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי. וחלקם לא מסוגלים לצאת החוצה כיוון שישנם דברים שחוסמים את הביטוי שלהם.

מה שחוסם את הביטוי של חלקים מה"אני" שלנו זה בעיקר פחדים ומעצורים רגשיים שמגיעים מהעבר.

דוגמא נפוצה לחלק מאד משמעותי מהמהות שלנו שמדוכא אצל חלק גדול מהאוכלוסייה זה התכונות הילדיות שלנו.

כשאנחנו מסתכלים על ילד אנחנו יכולים לחלק את המהות שלו ל2:

הרצונות והצרכים הילדיים – רצון בחום ואהבה ללא תנאי. רק בגלל שהוא זה הוא. רצון שיאהבו אותו ללא סיבה וללא שיצטרך לבקש.

התכונות הילדיות – שמחה, ספונטאניות, יכולת לאבד שליטה, סקרנות, יכולת השתטות, אמון, חופש רגשי ועוד.

מה שקורה הוא, שאם בתור ילדים חיינו בחסר רגשי. אם הרצון והצורך שלנו להיות אהובים ללא תנאי לא קיבלו מענה. ברגע שחווינו מידי הרבה חוויות של חסר התחלנו לדכא את התכונות הילדיות שלנו. התחלנו לדכא את השמחה שלנו, את הספונטניות, את יכולת ההשתטות ואת היכולת לשחרר שליטה.

ככל שהחסרים שלנו היו גדולים יותר כך דיכינו את התכונות הילדיות שלנו חזק יותר. וכך לא פלא שהגענו להיות מבוגרים שלא ממש יודעים מי הם. הפכנו למבוגרים עם רצונות רגשיים של ילדים קטנים. אבל חסרי התכונות החיוביות של הילד.

זאת רק דוגמא לחלק משמעותי ומהותי מתוכנו שדיכינו. בתוך כל אחד ואחד מאיתנו ישנם תכנים יצירתיים, אומנותיים, רגשיים, רציונאליים ועוד שמדוכאים כתוצאה מניסיון החיים שלנו וכתוצאה מפחדים שאנחנו סוחבים איתנו מהעבר שלנו.

הדרך לחוש סיפוק רגשי. הדרך להרגיש באמת טוב עם עצמנו. עוברת דרך ביטוי מלא של ה"אני" שלנו.

אז נכון, לא מחר בבוקר כבר נהיה מסוגלים לבטא את עצמנו בצורה מלאה. ואולי זה ייקח לנו מסע של 10 שנים לגלות מי אנחנו באמת. אבל, כל מסע מתחיל בצעד אחד קטן. ואחריו עוד צעד ואחריו עוד צעד. זה היופי בחיים. שדרכים נכבשים רק באמצעות הליכה. והסיפוק מגיע מעצם ההליכה. כל פסיעה מכניסה עוד חופש. כל פסיעה מכניסה עוד קבלה ועוד שקט נפשי.

ואיך באמת עושים את הדרך הזאת? איך חוברים חזרה לחלקים המהותיים השכוחים שלנו?

אז כיוון שמתחילים בקטן, נתחיל מהמקום שהוא הכי קל לנו. והוא לחשוב על משהו שאנחנו אוהבים ולא עושים אותו. אולי משהו שנהנינו לעשות בתור ילדים קטנים ופשוט להכניס אותו לתוך הלו"ז הקבוע שלנו. בין אם זה נראה טפל, הזוי או קטנוני.

אם אתם אוהבים לאפות ולא יוצא לכם אז פשוט תאפו (מוזמנים לשלוח לי לטעום :))

אם אתם אוהבים לטייל, אז צאו לטבע. אם אין לכם עם מי אז תצטרפו לקבוצות או שתלכו לבד.

אם אתם אוהבים לרקוד אז פשוט תצאו לחוג פעם בשבוע.

אם אתם אוהבים לדוג – אז פשוט תעשו את זה.

תזכרו, אין צורך להתחיל בגדול. אבל ברגע שהעשייה החדשה הפכה להרגל בחיים שלכם, תתקדמו עוד צעד.

לאט לאט הפחדים יצופו ויתעוררו. אתם תרגישו שאתם רוצים לעשות דברים שהשכל מסביר לכם שהם מיותרים ונותן לכם מליון תירוצים למה לא. כשתגיעו למקום הזה – פשוט תעצרו, תחייכו, תדעו שאתם נמצאים במקום משמעותי ותמשיכו הלאה לכיוון הצמיחה שלכם.

החופש והאושר בלקבל חלקים גדולים יותר מהמהות שלכם. שווה את המאמץ. התחייבו לתהליך! אתם חיים רק פעם אחת. למה לא לחיות כמו שצריך? למה לא לחיות מתוך שמחה, אהבה ותחושת סיפוק רגשי?

אם אתם רוצים לעבור תהליך מודרך אתם מוזמנים לעשות זאת בליווי הערכה שלי – "האומץ לחיות"

כרגיל אני מחכה לתגובות שלכם, לשיתוף שלכם וללייקים שלכם :)

הרבה אהבה,

חני

נ.ב. אם לא יצא לכם עדיין לראות את הסרטון על הדרך להשתחרר מהצורך באישור חברתי עשו זאת כבר עכשיו. לחצו כאן!

9 תגובות

9 תגובות לפוסט “אני לא יודע מי אני…”

  1. אלוןבתאריך 08 יול 2012 בשעה 12:13 pm

    וכרגיל…אני קורא את מילותייך החכמות ונפעם מעוצמת ההבנה הרגשית והאינטלגנטית שלך את הדברים שאנו עוברים וחווים ביום יום שלנו…
    אז תודה! תודה על מילים חכמות שגורמות לי לחשוב שוב על הדברים המהותיים בחיים

    שבוע טוב ומבורך!

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה אלון גם לך.
    שבוע מקסים!

    [Reply]

  2. חנה שניידרבתאריך 11 יול 2012 בשעה 1:01 pm

    הי חני! בנוסף לסדר שאת עושה לי בראש הסגנון שלך מתומצת ומושלם מבחינת המסר, זו חוויה רוחנית לקרוא את מאמרייך,זו אחת הנתינות היותר משמעותיות שאפשר לקבל בחיים הגשמיים האלו… את גדולה!!!

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה חנה גם לך על התגובות החמות!!!

    [Reply]

  3. רבקהבתאריך 11 יול 2012 בשעה 3:25 pm

    וואוו. יפה! יפה מאוד.

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה רבה :)

    [Reply]

  4. שירהבתאריך 13 יול 2012 בשעה 11:05 am

    שלום חני. את האישה הכי חכמה שקראתי. רוצה לשאול משהו טיפה מביך. מבקשת נורא שתעני לי.
    חשובות לי התשובות שלך כאישה חכמה נורא. אני מעריכה אותך נורא. המאמרים שלך עוזרים לי כל הזמן.

    תוכלי בבקשה לענות לי, בכנות ובמהירות?.

    המון תודה.

    [Reply]

    חני Reply:

    היי שירה,
    שלחתי לך תשובה למייל שהיזנת. אבל המייל לא תקין.
    אשמח לענות לך אם תשלחי לי את השאלה ישירות למייל של chanybornstien@gmail.com
    יום מקסים!

    [Reply]

  5. עמירםבתאריך 23 פבר 2015 בשעה 3:23 pm

    חני שלום
    לקרוא את המאמר שלך
    זה ממש חוויה ותענוג לנפש ולנשמה!
    זה כמו להרגיש לחיות את החיים באופן
    מודע ולא מתוך התת מודע .
    פשוט לחיות מתוך הכרת האני שלי בשלמות.
    את גדולה מהחיים!

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *