פבר 01 2015

את החיים של מי אתה חי?

את החיים של מי אתה חי?

מאמר אחרון בטרילוגיית המאמרים על הרצון :)

מגיעים אלי הרבה מיילים ותגובות על 2 המאמרים הקודמים בהם כתבתי על הרצון:

1. הסיבה האמיתית לגירושין שלי – אם אין רצון של הלב אז מה הטעם?

2. את לא מתביישת? על דבר שטותי כזה כמו רצון, מפרקים משפחה? – מה המקום של רצון בחיים שלנו?

הרבה תגובות בעד והרבה נגד. הרבה תומכות והרבה להיפך.

בין הדברים הראשונים שלמדתי בתהליך הצמיחה האישי שלי זה שכשמשהו נוגע בי רגשית זה לא סתם.

בין אם זה נגע בי ועורר את הזדהותי ובין אם זה נגע בי ועורר בי כעס או התנגדות.

כך או כך, עצם זה שמשהו הפעיל אצלי תגובה רגשית זה אומר שיש שם משהו ששייך אלי.

כשמשהו לא שייך אלי, הוא פשוט לא נוגע בי. אני יכולה להסכים ולא להסכים ויחד עם זאת זה לא יפעיל אותי רגשית. אם זה הפעיל אותי רגשית. ובעיקר, אם זה עורר אצלי התנגדות, כעס או כל רגש שלילי אחר. שווה לבדוק על מה זה יושב ואיזה מקומות בתוכי התוכן הזה פגש.

אין סתם בעולם. ובטח שלא בכל מה שקשור לעולם הרגשי שלנו…

זאת הייתה הקדמה.

ועכשיו אני רוצה לספר לך מקרה שהייתי עדה לו.

לפני כשנה וחצי נסענו אני והילדים יחד עם חברה והילדים שלה לנחל השופט. בסיום המסלול (המהמם) השארתי את הילדים עם החברה וילדיה במעיין שנמצא בסמוך וצעדתי ברגל לכיוון הרכב.

בעודי עולה במעלה השביל אני רואה מולי קבוצה של אנשים שמנענעים בידיהם ומשמיעים קולות כשכל מטרתם היא לגרום לעדר כבשים ענק שהיה מולם לצעוד אחריהם.

לא הייתה לי כל אפשרות להמשיך. אז עמדתי בצד וצפיתי בנעשה.

מסתבר (לפי דברי החברים שם) שלעדר יש כבשה מנהיגה. ולאן שהיא הולכת, כולם באים אחריה.

ברגע שהכבשה הלכה ישר, הכל היה כשורה. כל הכבשים צעדו אחריה.

רק מה, שלפתע הגיע רכב ממול. והכבשה המנהיגה נבהלה ורצה לכיוון העצים מצד ימין. זה היה מחזה מדהים.

מאות כבשים התחילו בריצה מבוהלת לכיוון העצים. בלי לראות לאן הם הולכים. בלי לחשוב לאן הם רצים. כולם לידם רצו אז גם הם רצו.

זה לקח קצת זמן להשתלט על הכאוס שנוצר שם. אבל לאחר קריאות, שריקות וסימונים מצד המובילים – העדר חזר לכביש והמשיך בירידה מסודרת כלפי הישוב.

לכבשים בעדר, אין שום רצון עצמי.

כולם הולכים, אז גם הם הולכים.

כולם רצים. אז גם הם רצים.

כולם עוצרים. אז גם הם עוצרים.

איכשהו מתנהלים כקבוצה גדולה ומגובשת.

חיים את הדחפים שלהם ואת האינסטינקטים שלהם.

ושורדים.

בני אדם הם לא כבשים.

גם אם לפעמים נראה שאנחנו שוכחים את זה.

לכולנו יש רצון עצמי!

זה מה שמייחד אותנו כבני אדם.

כל אחד מאיתנו הוא ייחודי.

לכל אחד מאיתנו עולם פנימי שיחודי לו.

לכל אחד מאיתנו אור שיחודי לו.

לכל אחד מאיתנו קול שיחודי לו.

רק מה?

שלפעמים אנחנו שוכחים את זה.

אנחנו חיים את החיים של ההורים שלנו.

חיים את החיים של בני הזוג שלנו.

חיים את החיים של הילדים שלנו.

חיים את החיים של הקהילה שלנו.

חיים את החיים של המנהיגים שלנו.

חיים את החיים של ה'מה יגידו'

החיים של ה'מה שנחשב'

ואת החיים שלנו?

מחמיצים לנו לאט לאט…

ארווין יאלום טוען שארבעת הנושאים שמעסיקים בני אדם ברמה הקיומית הם:

פחד מהמוות

בדידות

חוסר משמעות

כמיהה לחופש

כשאנחנו חיים את החיים שלנו, כשאנחנו חיים את הרצון האישי שלנו,

אנחנו מביאים מזור ל-3 מתוך 4 הסוגיות הנ"ל

הפחד מהמוות קטן יותר אצל אנשים שחיים את החיים במלואם. ככל שאני מחמיץ את החיים שלי, אני פוחד יותר מהמוות (בין אם ברמה המודעת ובין אם ברמה הלא מודעת)

כשאני חי את הרצון הפנימי שלי ואת התשוקות האישיות שלי – החיים שלי מקבלים משמעות וכמובן שיש בי את החופש לחיות כפי שנכון לי.

ואני אחזור על זה שוב ושוב. אין במילים שלי קריאה להיות אנוכיים.

להיפך. רק כשאני מפנה מקום לעצמי, אני יכול באמת לראות את הצרכים של האחרים.

רק כשאני מכבד את עצמי אני יכול לכבד אחרים.

רק כשאני נותן מקום לרצון שלי ומממש אותו, אני לא ארגיש קורבן כשאעזור לאחרים לממש את הרצונות שלהם.

הרבה פעמים יש לאנשים פחד, שאם הם ילכו עם הרצון שלהם הם יהפכו להיות 'נחותים' יותר. כאילו שהאיד שלהם = הרצון הפנימי שלהם.

בתכלס' זאת טעות מוחלטת. זה פחד שהושרש בנו מגיל צעיר. אנחנו כ"כ פוחדים מהיצר שלנו עד שאנחנו כולאים אותו.

מה קורה כשאנחנו כולאים אותו? אנחנו גורמים לו להשתולל.

למה הדבר דומה? לאריה שסגרנו בכלוב. אם נעמוד מולו – רוב הסיכויים שנטרף תוך דקות ספורות.

אבל האמת היא, שאם נפגוש אריה בג'ונגל, רוב הסיכויים שלא יקרה לנו כלום. רק אם הוא ממש ממש רעב הוא יטרוף אותנו.

כשאנחנו סוגרים משהו, כולאים משהו, מדחיקים משהו – האנרגיה שלו מועצמת והוא יוצא מכלל שליטה.

אז כן, זה באמת מין פחד פנימי כזה שאומר לנו: אם היינו עושים מה שאנחנו רוצים שה' ישמור מה היה יוצא מאיתנו.

אבל זאת אשליה. אם לא עברנו איזושהי סטייה נפשית רצינית לא נתנהל בצורה אפלה גם אם ינתן לנו החופש ללכת אחר הרצון שלנו עד הסוף.

ויתרה מכך. יצר ותאווה לא שווים רצון.

להיפך, מקור הרצון על פי הקבלה הוא בספירת הכתר.

ספירת הכתר היא נעלה יותר אפילו מחכמה. היא מעל השכל וההיגיון.

רצון פנימי הוא דבר עמוק ונעלה.

כששואלים בחסידות למה רצה אלוקים לברוא את העולם? התשובה שהחסידות נותנת היא שכך עלה ברצונו.

ושעל רצון לא שואלים שאלות. זה משהו שהוא למעלה מטעם ודעת. למעלה מהגיון.

כך גם בנוגע לרצון שלנו.

כשיש לנו רצון לעשות משהו. לממש משהו. להשיג משהו – בעיניי זהו דיבור ישיר של הנשמה שלנו איתנו.

זה לא סתם.

נכון, חשוב לברר ביננו לבין עצמנו מהיכן מגיע הרצון הזה. האם זאת תשוקה? פנטזיה? האם זאת תאווה? האם זה יצר? האם זאת אשליה? האם מקור הרצון הזה מחוצה לנו או מתוכינו?

אך אם אנחנו מזהים שזהו רצון הלב שלנו, באמונה שלי – זהו סוג של איתות. של סימן דרך לצעד הבא שעלינו לנקוט בחיים שלנו.

וזאת גם התשובה לשאלה שחזרה על עצמה שוב ושוב – איך לזהות את הרצון הפנימי שלי? איך לדעת מה אני באמת רוצה? איך לדעת מה הלב שלי רוצה?

ישנם אנשים שמחוברים לעצמם או שיש להם נטיה מובהקת לתחום מסוים. וכבר מגיל קטן ברור להם מה הם רוצים לעשות. יש שם איזושהי תשוקה ברורה. יש איזשהו רצון ברור. להם אין שאלה…

השאלה 'איך לדעת מה אני רוצה' מגיעה מאנשים שהדרך שלהם לזהות את מה שהם רוצים היא דרך כמו של בלשים. לעקוב אחר קצה החוט שכל פעם נגיש לך.

הדרך אל הלב שלכם ואל הרצון שלכם תתבהר רק באמצעות ההליכה בה.

פשוט לשאול את עצמנו – מה עושה לנו נעים? מה אנחנו אוהבים? איזה דבר קטן בא לנו? איזה תחום עניין מעניין אותנו? וללכת לממש את זה מתוך ידיעה שיכול להיות שזה לא באמת מה שאנחנו הכי רוצים.

רק שהמימוש והצעידה בדרך הם היחידים שיכולים לקרב אותנו פנימה אל עבר הרצון הפנימי ביותר שלנו. אל הרצון שכשנממש אותו נפתור 3 מתוך הבעיות הקיומיות שמעסיקות עמוק בפנים את כולנו.

זאת גם הזדמנות להודות לכם על שאתם קוראים אותי. מגיבים לי. מעודדים אותי ואפילו כועסים עלי.

כולנו מרוויחים מזה :)

הרבה אהבה בדרך,

חני

נ.ב אז מה הרצון הפנימי שלכם שאתם מוותרים עליו? שתפו אותנו…

נ.ב2 ואם לא הבהרתי את זה מספיק עדיין אני אומר זאת שוב בצורה ברורה ונחרצת: אני לא מעודדת גרושין בשום פנים ואופן ובטח לא לפני עבודת התבגרות רגשית שכוללת איתה יציאה מתקשורת זוגית בדפוס של 'הורה ילד' וחופש מלא בהבעה ובביטוי בדיבור כנה, רגשי ופתוח של כאב, ציפיה ואכזבה רגשית

11 תגובות

11 תגובות לפוסט “את החיים של מי אתה חי?”

  1. אורי אדלרבתאריך 02 פבר 2015 בשעה 7:56 am

    ענק.כרגיל:).מה לגבי הנקודה הרביעית-הבדידות,מה עושים איתה?

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה אורי.
    אולי בהזדמנות :)
    תבדוק בינתיים כאן – https://www.youtube.com/watch?v=3KnLHS5-aMU

    [Reply]

  2. אורניתבתאריך 02 פבר 2015 בשעה 10:44 am

    בס"ד

    היי חני

    מאוד נהניתי לקרוא את הנ"ל .
    את כל כך צודקת
    אנחנו חיים למען כולם ולא לעצמנו אני היום בת 51
    והגעתי לתובנה שאני רוצה וצריכה לחיות גם בשביל עצמי
    ולעשות דברים שאני אוהבת ורוצה חבויים או לא חבויים בתוכי.

    תודה
    תמשיכי בהצלחה

    [Reply]

    חני Reply:

    יקרה,
    אף פעם לא מאוחר.
    מותר לך לחיות ולחיות כמו שהלב שלך רוצה לחיות.
    חיבוק!
    חני

    [Reply]

  3. Dבתאריך 02 פבר 2015 בשעה 12:15 pm

    שלום לך!

    קראתי את המאמר שלך, ועוד מאמרים, מאד נהניתי , הוא כתוב יפה ורהוטה , ורציי לשאול אותך, הכל טוב ויפה כשאדם חי לעצמו את החיים שלו, אבל אם הוא רוצה לעשות דברים שהם ע"ח הסביבה שלו. הילדים, חברות לעבודה וכו… איך הוא יכול לעשות את זה? לדוג' בא לי לנסוע לנופש , אבל הילדים יסבלו, הטיפול בקטנים יפול על הגדולה. החברות בעבודה, אם אני לא נמצאת הם צריכות לעשות את העבודה שלי, איך אני יכולה להתחשב רק ברצון שלי? ? ?
    אני לא חיה על אי בודד.
    וכן מבחינה דתית, יש לנו אלוקים , הוא מדריך ומוביל אותנו, אנחנו צריכים לעשות את רצונו, ולא את רצוננו.

    וכ"כ רציתי לשאול אותך למה את פונה רק לגברים , זה ממש מעליב…

    [Reply]

    חני Reply:

    יקרה,
    תודה על המילים החמות.
    שאלה לי אליך – אם לא תצאי לחופש ותמשכי לצבור ולצבור – הילדים שלך לא יסבלו?
    בוודאי שאת לא חיה על אי בודד.
    ואני בטוחה שיהיו חברות שישמחו לעזור לך ולאפשר לך להתאוורר.
    תביני, בחיים הכל בנוי על מחיר.
    את בוחרת איזה מחיר לשלם.
    כרגע את משלמת את המחיר באמצעות זה שאת כולאת את הרצון שלך וממשיכה לרוקן את עצמך
    זה גם מחיר
    אני לא בטוחה שהוא נכון יותר מזה שהילדים יהיו שבוע בלעדיך והסביבה תתגייס לתת יד.

    לגבי הבחינה הדתית, לא אכנס לזה
    רק חשוב לבודד ולבדוק מה אכן רצונו של הבורא ואילו דברים הוספנו כקודים חברתיים וקהילתיים
    יש הרבה יותר מרחב בדת ממה שרובינו לוקחים.

    אני כותבת בלשון זכר מטעמי נוחות אך כמובן פונה לגברים ולנשים כאחד

    חיבוק והצלחה,
    חני

    [Reply]

  4. נאוה שמואלבתאריך 02 פבר 2015 בשעה 2:32 pm

    אני כ״כ מתחברת למה שכתבת, בייחוד שאני עוזרת לנשים לתרגם את הייעוד שלהן לכסף,ואני באמת מאמינה שכשמחוברים לרצון הכי פנימי ומהותי שלנו (ובטח כשמביאים אותו לידי ביטוי בעולם העסקים ובכלל..) אז הכי קל לייצר מזה כסף, לחיות בהגשמה מלאה ולהיות בהוויה של אהבה וזה הכי גבוה בעיני מכל מקום, ואני רואה שכשהרצון הוא רצון אלוקים מתגייס לעזור לנו להגשים אותו ובדרך רואים רק ניסים, לכן לא צריך לפחד לרצות ״דברים גדולים״ כי הכל קטן עליו! (אלוקים) והשלב הראשון בשביל לחיות בייעוד (נוסחא שלי לייעוד: תשוקה+ חוזקה= ייעוד) הוא באמת קודם לזהות את הרצון הזה! כל הכבוד לך על האומץ והישירות!!

    [Reply]

  5. maxmenבתאריך 03 פבר 2015 בשעה 12:47 am

    אני מוותר על הרצון שלי לשכב איתך, ואני יודע גם שלא תרצי אז אני מוותר על הרצון לאנוס אותך.

    זה המשמעות של ללכת אחרי הרצון העיוור. ולכן שאלתי אותך במייל "מעניין אותי לדעת האם באמת את מעמידה את הכל על רצון אקראי ?"

    [Reply]

  6. Dvoraבתאריך 03 פבר 2015 בשעה 4:51 am

    תודה!

    [Reply]

  7. עדיבתאריך 03 פבר 2015 בשעה 9:29 am

    המשפט אליו הכי התחברתי:

    "רק כשאני מפנה מקום לעצמי, אני יכול באמת לראות את הצרכים של האחרים"

    כמה נכון…

    הרבה אנשים מבחוץ חושבים שהתנהלות אותנטית ומחוברת היא אנוכית ולא מתחשבת.

    עם החיבור לעצמי, אני מזהה הרבה דברים שלראשונה נוכחים בצורה כל כך אמיתית כלפי אחרים –
    הכלה, סובלנות, אהבה, חמלה, קבלה, סליחה.

    [Reply]

  8. יודבתאריך 04 פבר 2015 בשעה 1:25 pm

    הי חני,
    אני גם מוסיפה את ההערכה שלי למילים הנוגעות לתשובות ולחיפוש אחר ביטוי ורצון.
    אך נדמה לי כי לפעמים הקושי בגילוי הרצון אינו קשור לקושי לזהותו אלא לקושי ולבחירה בין כמה רצונות.
    אני כאישה ואם רוצה גם להיות אמא ולדאוג לילדי. רוצה גם לקיים משפחה (ואגב לפני דור נשים לא שאלו את עצמן מה הם רוצות, המשפחה היתה מקור שמחתם ורצונן) גם לנהל קרירה ולרצות את מה שאני עושה וגם לרצות להצליח וגם כמובן רוצה אהבת אמת, זוגיות בוגרת וכו,
    הרצונות שלנו מסתבר מורכבים יותר. ובבחירה תמיד בוחרים אחד ועל השאר מוותרים..

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *