יונ 24 2012

מה מפריע לכם באמת ליהנות מהחיים שלכם?

שבוע שעבר נסעתי עם הילדים לפיקניק ביער בריטניה. הגענו ליער. מצאנו פינה מוצלת ליד משחקי ילדים. העמדנו את המנגל והכל היה נראה מדהים. אוויר מעולה. דממה של טבע. אוכל טוב. ומה לא.

אלא, שכמו שאתם יודעים, לא תמיד דברים זורמים לפי התכנון שלנו. כנראה שבמקום שהתיישבנו בו היה איזשהו קן דבורים. כי פתאום הגיעו איזה 20 דבורים והתחילו להסתובב סביבנו, להתיישב על קופסאות האוכל שלנו ובעצם הצטרפו לחגיגה שלנו.

אני לא אלאה אתכם במה שקרה. אבל רק תדמיינו לעצמכם את שלושת הבנות שלי עומדות וצורחות מפחדות מהדבורים. זה פשוט היה בלתי נשלט. הם נכנסו לפחד ופשוט הפגינו את כישוריהם הווקאלים…

סופו של דבר, ארזנו הכל ועברנו ליער סמוך שם הכל הסתדר, מצב הרוח חזר ונהנינו.

ולמה בעצם אני מספרת לכם את זה?

כל האירוע הזה גרם לי לחשוב הרבה על איך דברים קטנים שמסתובבים לנו מול העיניים יכולים למנוע מאיתנו ליהנות מהתמונה בכללותה. תנאי החיים שלנו יכולים להיות טובים. טובים מספיק בשביל שיהיה לנו טוב ברגע הזה. בכאן ועכשיו. ובכל זאת יהיה שם משהו שיפריע לנו ליהנות. משהו שיפריע לנו להתחבר לכל הטוב שקיים סביבנו.

במקרה שלי אלה היו הדבורים. אבל אצל כל אחד ואחד מאיתנו קיימים מעין דבורים פנימיים שמפחידים אותנו ומסיטים את תשומת ליבנו מכל הטוב. ואני בעצם מתכוונת לכל התכנים הפנימיים שקיימים בתוך תת המודע שלנו. כל התכנים שלא מפסיקים לזמזם, להטריד ולהפחיד.

תת המודע שלנו מאוחסן בכל התכנים שהדחקנו לתוכו במשך כל החיים שלנו. התכנים בתת המודע מאוחסנים כסודות או כפחדים. ברגע שתת המודע שלנו מלא בסודות ובפחדים. ראיית המציאות שלנו הופכת להיות סובייקטיבית. ככל שתת המודע שלנו מלא יותר. זאת אומרת שככל שקיימים בנו יותר תכנים מודחקים – היכולת שלנו לראות את התמונה הכוללת קטנה. כיוון שיותר ויותר "דבורים" מתחילים להסתובב לנו מול העיניים.

יש לנו כ"כ הרבה טוב ושפע בחיים שלנו. ואנחנו לא מסוגלים להתמקד בו.

יש בתוכנו כל כך הרבה דברים טובים ואנחנו לא מסוגלים לאהוב את עצמנו.

אנחנו בני אדם מבוגרים ועדיין פוחדים מביקורת, שיפוט ודחייה.

יש בתוכנו עוצמה בלתי נלאית ואנחנו עדיין מרגישים חסרי ערך וכישלון.

וכל זה למה?

כל זה אך ורק בגלל התכנים הלא מודעים שמנהלים את החיים שלנו.

בדיוק אתמול קראתי על מישהי שנסעה לפסטיבל שכל כולו היה אמור לעסוק סביב הרעיון של "להיות השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולמנו" והיא נורא התאכזבה דווקא שם לפגוש את החלקים האפלים של המארגנות. את קוצר הרוח, את השתלטנות, את הכעס וכו'. זה פשוט לא הסתדר לה עם נושא הפסטיבל.

זה באמת נראה אבסורד. אבל ככה זה אצל כולנו. נורא קל לדבר על אור ואהבה. נורא קל לדבר על קבלה, נוכחות ושקט. זה נראה מקסים. זה נראה נורא רוחני ומדויק. אבל ברגע ש"הדבורים" מתעוררים. הכל הולך לאיבוד.

כל עוד יש בתוכנו תכנים לא מודעים שמנהלים אותנו. יש בתוכנו חלק חסר בחירה לחלוטין. אנחנו יכולים לדבר גבוהה גבוהה. אנחנו יכולים להבין למה צריך להתנהג כך ולא אחרת. אבל בשנייה שאנחנו נכנסים למקום חסר הבחירה שלנו אנחנו מתנהלים כמו עיוורים. מתנהלים באוטומט הישרדותי. כל אחד בהתאם לדפוסים האישיים שלו. בדרך כלל זה יקרה כשנרגיש איום על ההישרדות שלנו.

אז רגע לפני שאתם מתבאסים. אני ארגיע אתכם שאתם במצב טוב. כיוון שאם אתם מתעצבנים, מתפוצצים וכו' זה אומנם אומר שתת המודע שלכם מלא ושעליכם לעשות עבודה. אבל לפחות יש לכם ממה להתחיל. יש תכנים שנגישים לכם. יש לכם חומר לעבוד איתו.

אנשים שחיים במנותק מעצמם וחיים רק בצורה רציונאלית בד"כ ימצאו את עצמם בשליטה עצמית כה גדולה עד שאפילו להביע את העצבים שלהם הם לא יצליחו. יכול להיות שהם אפילו לא ירגישו אותם. וכשהם ירצו להתחיל תהליך של ריקון תכנים מתת המודע שלהם, תהליך של התבגרות רגשית יקח להם זמן רב עד שיהיה להם חומר נגיש לעבודה.

תכלס, זה לא כל כך משנה מה אנחנו לומדים כל עוד אנחנו חיים ב2 רבדים נפרדים. ברובד מודע וברובד לא מודע. תדמיינו את זה כמו חדר סגור בבית שלכם מלא במקקים. אתם אף פעם לא נכנסים לחדר הזה. אך מידי פעם גל מקקים מגיע אליכם לסלון. כל עוד שאתם משקיעים מאמץ לרסס רק את המקקים בסלון אתם נלחמים מול טחנות רוח. אתם לא פותרים שום דבר ברמת השורש. במקור הדברים.

רק ברגע שאתם תהיו מוכנים לפתוח את הדלת ולטפל במקור הבעיה, השינוי שתראו בחיים שלכם הוא יהיה משמעותי באמת. הוא יהיה שינוי נצחי ומהותי.

חשוב להפריד בדרך של התפתחות רוחנית. שההתפתחות אכן נעשית בצורה נכונה. ולא בצורה של "בריחה לרוח" הרבה פעמים על מנת לברוח מהתמודדות עם כל הג'יפה הפנימית שלנו אנחנו נימשך לכל מה שנשמע רוחני ומיסטי. אנחנו אפילו יכולים לדבר בקול שקט, ללבוש בגדים לבנים ולמדוט כל היום. זה עדיין יכול לנבוע ממקור של בריחה. באותה מידה אנחנו יכולים להתפלל 3 תפילות ביום. להקפיד על כשרויות מהודרות ולדקדק בקיום תורה מצוות. גם כאן זה יכול להגיע ממקום של בריחה.

התפתחות אמיתית נעשית כאשר יש לנו בחירה. וכאשר אנחנו עוברים דרך התפתחות וזיכוך של הרגשות שלנו. כל עוד שיש לנו בעיה בעולם הרגשי או היצרי זהו סימן מובהק לכך שיש לנו עוד עבודה נפשית לעשות.

ואיפה בדרך כלל אנחנו נבחנים? אנחנו נבחנים בעיקר בקשרים עם האנשים הקרובים לנו. עם בן או בת הזוג שלנו. עם הילדים שלנו ועם ההורים שלנו. שם הגיל הרגשי שלנו הוא הצעיר ביותר. שם קשה לנו להיות עם תדמית. ושם הגוף הרגשי שלנו הוא פעיל ורגיש במיוחד.

כל עוד שיש לנו פאשלות בתחומים האלה. זהו האיתות לכך שיש כאן עוד "דבורים" לפנות.

ואיך מפנים תכנים מתוך תת המודע?

כבר הרחבתי על זה הרבה אבל בקיצור אני אומר שבאמצעות דיבור רגשי. דיבור מתוך התכנים שקיימים בתוכנו. דיבור מתוך הכאב שלנו. דיבור מתוך החולשות שלנו, חשיפה והודאה בחלקים הפחות נעימים שלנו. פשוט באמצעות פעולות מודעות לצמצום הפער בין הבפנים לבחוץ שלנו.

וכמו בפיקניק שלי משבוע שעבר, באמצעות פעולות קטנות ניתן לשנות את כל מהלך העניינים. גם אם כרגע רע. גם אם אתם באמצע חוויה לא נעימה או מתסכלת. גם אם כרגע אתם מרגישים תחושת חוסר שייכות או מועקה פנימית. באמצעות פעולות קטנות אבל מדויקות – תוכלו לגרום לשינוי אמיתי.

בכל פעם כזאת שאתם בוחרים להיות כנים לגבי מה שאתם מרגישים.

בכל פעם כזאת שאתם מסכימים להיות אנושיים.

בכל פעם כזאת שאתם מסכימים לעצמכם להיות במקום נמוך יותר מהזולת, במקום של מקבלים, במקום חלש.

בכל פעם שאתם יוצרים שינוי דפוס האוטומט שלכם.

בכל פעם שאתם בוחרים בחיבור במקום בריחוק.

אתם פוסעים פסיעה אמיתית! לגדולה שלכם.

נכון, זה לא ממלא סיפוק ואנרגיה כמו דברים אחרים שתוכלו לעשות. אולי אפילו להיפך. לפעמים זה גורם לכם להרגיש דברים לא כ"כ נעימים שקיימים בתוככם. אבל זה כן גורם לכם לעשות צעד אמיתי לריפוי החור שלכם. לא למילוי רגעי שיתמוסס וישאיר אתכם שוב בתחושת חסר. אלא מילוי אמיתי שיישאר לתמיד.

זה לא רק יהיה שלכם אלא יהפוך לחלק ממי שאתם.

אני מזמינה אתכם לעשות עכשיו את הצעד הקטן שאתם יודעים שאתם רוצים לעשות אבל פוחדים.

כמובן שאתם מוזמנים לספר לי ולשתף באמצעות התגובות.

הרבה אהבה,

חני

4 תגובות

4 תגובות לפוסט “מה מפריע לכם באמת ליהנות מהחיים שלכם?”

  1. איתןבתאריך 24 יונ 2012 בשעה 11:32 am

    אני בכל פעם מתפעם מחדש מעוצמת ההבנה שלך את הרזולוציה הגבוההה של הדברים
    ואיך שאת מתארת את הדברים בצורה כל כך מדויקת להפליא!
    ו

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה איתן :)
    יום מקסים!

    [Reply]

  2. יבתאריך 24 יונ 2012 בשעה 1:00 pm

    את פשוט מדהימה אני נהנת ומתחברת לכל מה שאת כותבת תודה :)

    [Reply]

    חני Reply:

    תודה גם לך :)

    [Reply]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

Switch to mobile version
x
הרשם עכשיו וקבל בחינם קורס ווידאו
בדרך להגשמה העצמית המלאה שלך!
דואר אלקטרוני *